באמצע לימודי הנדסת מחשבים... רוצה ללמוד לרפואה

קודם אני אתחיל בזה שאני בן 25 לומד הנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת בן גוריון. אני בשנה השלישית סמסטר ב׳ ללימודים. יש לציין כי אני מצליח מעולה בתואר עם ממוצע מאוד טוב.. כשהייתי מתלבט עם עצמי לאיזה התמחות במקצוע אני רוצה ללכת חקרתי על ההתמחויות וגם ראיתי את המקומות עבודה ונחשפתי לעולם הזה והכל.. ולאט לאט ירד לי האסימון שהעיסוק במקצוע הזה פשוט לא מעניין אותי כמו שחשבתי, אני בטוח שיש נישות מסויימות שאני אמצא שהם מעניינות אבל הרוב לא כלכך מעניין. אני לא אוהב את הרעיון של לעבוד בחברות הייטק שסוחטות אותך (גם אם הן משלמות 30 אלף בחודש) ואת העיניין הזה שכל הזמן יש תחרות וצריך תמיד להוכיח את עצמך וכל הזמן צריך ללמוד דברים חדשים (כי הרי הפלאפונים של היום זה לא הפלאפונים של לפני 10 שנים לא ?הכל תמיד זז במהירות ובתחרותיות).
במהלך בתואר התחברתי למה שאני לומד, מתמטיקה זה נחמד ותכנות זה נחמד , לא היה לי רע בגלל שאתה במהלך התואר ואתה רק רוצה להצטיין ושואף קדימה וכאלה, זה היה בשבילי כמו אתגר.. ובגלל זה גם היה לי מעניין, כמו מעין חידה שמביאים לך ויש לך אתגר לפתור אותה, אפילו אם נושא החידה לא מעניין אותך אתה פותר אותה בהתלהבות בגלל האתגר שבה.. ובדיוק אותו דבר אני מאמין שקרה לי בתואר ..אתה לא באמת מתעסק במהות התואר ותעסוקה בו במהלך התואר(הרבה מהסטודנטים ככה לדעתי).
התחלתי ללמוד בגיל 22 ולא כלכך ידעתי על מה ללכת כמו רוב הסטודנטים בגילי, ופשוט הלכתי על הנדסת חשמל ומחשבים , כי חשבתי שזה מעניין אותי וכי זה מקצוע שיחסית נחשב..
כיום אם הייתי חוזר אחורה כנראה שלא הייתי לוקח את המקצוע הזה. הייתי הולך בוודאות על רפואה, עושה פסיכומטרי גם חמש פעמים אם צריך..
בחצי שנה האחרונה החיידק של הרפואה נכנס בי ממש ואני ממש מתעניין בזה ורוצה ללמוד על זה ולהעמיק, מעבר לזה שהתעסוקה בזה הרבה יותר תעניין אותי לדעתי..
שאני חושב על התואר שלי לעומת לימודי הרפואה פתאום התואר שלי ממש מאפיר ואני מבין שללמוד רפואה זה מה שאני באמת רוצה. לטפל ולעזור לאנשים, להשפיע על הבריאות שלהם ולהתעסק בכל הנושא הזה.

אני אסיים את התואר בגיל 26 (גיל יחסית מוקדם לדעתי)

השאלה מה הלאה ?
הבנתי שיש תוכנית של רפואה 4 שנתית, אבל אני צריך להשלים קורסי ליבה (ביולוגיה כימיה וכאלה..) שמן הסתם לא נלמדו בחשמל.. זה 8 קורסים שלוקח בערך שנה להשלים(באוניברסיטה הפתוחה נגיד שאפשר לעבוד תוך כדי) ואז יש מבחן קשה של ידע לרפואה שיש לו שתי מועדים בשנה..
אם אני עובר את אלה אני ממשיך ל4 שנים של לימודי רפואה +סטאז (תוכניות מאוד דחוסה וכנראה שלא אצליח לעבוד תוך כדי).
זה אומר שאסיים את הלימודים ואהיה רופא מתמחה בגיל 31-33 בערך שעד גיל כזה שאני כמעט ולא אוכל כלכך לעבוד (אצטרך להסתמך על אישתי ועל ההורים)

השאלה זה.. האם כדאי ללכת עם הלב ולעשות את הקפיצת מדרגה הזאת ולעשות משהו משמעותי עבורי ? או להגיד לעצמי שיש לי תואר בסדר וחלאס להשתגע ?
(בכל מקרה אני חושב שאת התואר הנוכחי עדיף לי לסיים כי כבר את כל התקופות הקשות והלחץ של התואר סיימתי וחבל)

מה אתם חושבים ?

(אם מישהו עשה את המסלול של הארבע שנתי ויוכל לפרט לי עליו אני אשמח)