אהלן חברים,
אני כותב כאן קצת כדי לפרוק ולרשום קצת מחשבות שמטרידות אותי.
אז ככה,
אני עם חברה שלי כבר כמעט שנתיים. חברה ראשונה שלי אז אפשר להגיד שחוויתי איתה הכל פעם ראשונה.
אחרי חודש וקצת היא אמרה שהיא אוהבת אותי כמובן אמרתי לה גם אבל לא יודע אם באמת הרגשתי ככה אבל עם הזמן התאהבתי בה והכל היה טוב ויפה.
מן הסתם ריבים פה ושם אבל קשר רגיל.
בתקופה האחרונה ממש טיפה לפני שהתחיל משבר הקורונה אני מרגיש קצת שונה.אני מעסיק את עצמי בשאלות של האם אני אוהב אותה כמו פעם חלק גדול מהיום, וגם לא נפגשנו כבר כמעט חודשיים בגלל ההנחיות אז זה בכלל לא תורם.כשאנחנו נפגשים ממש כיף לי איתה גם בזמן שהייתי שואל את עצמי את השאלות האלה.הייתי פשוט רואה אותה ואז שוכח מזה.
ברור שאני מתגעגע אליה מאוד ורוצה ממש להיות איתה מן הסתם אבל מאז שעלה לי הנושא הזה לראש אני לא מצליח לשחרר מזה.
הקטע שהיא רושמת הרבה שהיא מתגעגעת אלי ושהיא אוהבת אותי ואני גם רושם לה שאני אוהב אותה אבל יש לי רגשות אשם שאני חושב על דברים כאלה.פעם זה היה בא לי בטבעי להגיד את זה אבל עכשיו אני מרגיש רע כשאני אומר את זה.
אני לא יודע כבר אם זה בגלל התקופה השעמום של ההסגר והמרחק הרב בינינו המוח חושב כל דברים כאלה?ברור לי שכשכל זה ירגע טיפה וניפגש סוף סוף רק אז אני אדע בוודאות אבל אני אשמח לשמוע מה אתם חושבים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות