אני באמת אוהבת אותו, ואני בטוחה שהוא שגם הוא אותי, הוא אומר לי שהוא אוהב אותי כל הזמן. הוא אחד האנשים אם לא הכי יקר לי, אנחנו יודעים כמעט המון זה על זה ואנחנו מכירים כבר מכיתה ז ואנחנו כמעט שנתיים ביחד, דיברנו פעם המון ביחד בלי הפסקה. אבל בשנה האחרונה בערך, אין לנו נושאי שיחה ממש. לרוב אני ממש מתאמצת ומשתדלת לשמור כמה שיותר שהשיחה תזרום וזה מתיש ומתסכל קצת, כי זה לא תמיד עובד ואני מרגישה שאני סתם מורחת אותו ושהוא לא מתאמץ כמוני ושזה לא כזה חשוב לו.. אני חושבת שזה בעיקר בגלל ששנינו מתחברים לתחומי עיניין יחסית שונים ויש לנו טעם די שונה, למרות שאני ממש מנסה לשים בצד מה שאני אוהבת בשביל להתחבר למה שהוא אוהב (כי הוא לא מתחבר לרוב לשום דבר שאני אוהבת..) ואנחנו לא מסכימים על המון דברים.
למרות שבזמן הזה שאני נמצאת איתו באותו קבוצת חברים (גם החברה הכי טובה שלי שם והם השניים היחדים שאני מרגישה קרובה אליהם שם) הוא מדבר פתאום מלא, וצחוקים, ואני לא מרגישה קשורה, אין לנו ממש נושאין משותפים, ואני לא יודעת איך להיכנס לשיחות, כי ממש קשה לי להבין על מה
הם מדברים, וזה גורם לי להרגיש ממש רע לפעמים עד כדי כך שאני פשוט קמה והולכת בלי לומר כלום ואף אחד לא מבין מה יש לי והוא אומר שאני תמיד מגזימה וזה לא נכון, והוא לא מבין אותי למרות שאני שוב ושוב מנסה להסביר את עצמי..
אבל ממש אכפת לי ממנו אבל אני מרגישה לפעמים שאנחנו שונים מידיי, ואני לא רוצה לתת לזה להפריד בנינו. אני אשמח לעצות ממכם(:
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות