אני בזוגיות + ילד, עצמאי בתחום ההפקות שכמובן נפגע וכרגע לא רואים מתי ואיך התעשייה תתחיל לשנע את עצמה.
כשהתחיל הסגר עברנו לבית של ההורים של בת הזוג שלי כי יש להם בית גדול עם גן ושטח ירוק ופתוח וחשבנו שזה יהיה יותר בריא מאשר להיות סגורים בדירה בעיר.
אמרתי לבת הזוג שלי ועצמי שעכשיו כשסוף סוף יש לי זמן, אני אסיים את משימות א', ב', ג', ד' ואח"כ אוכל לעבוד על מיתוג, אסטרטגיה וכמובן להיות יותר עם המשפחה.
אבל אז הימים התחילו להתחבר, חלקנו לא ידענו כבר באיזה יום אנחנו ושום דבר לא זז.
ולגור בבית של ההורים של.. גם אם הם ממש נחמדים, גורע מהעצמאות שלך בתור אדם בוגר כי אתה עדיין אורח.
הסתגרתי בחדר עם המחשב שלי בטענה שאני עובד אבל בפועל ביזבזתי המון זמן על משחקי אונליין, פורנו, מדיה חברתית ובפועל עבדתי מעט מאוד.
התחלתי לקום בתשע וחצי-עשר בבוקר כל יום, אחרי כולם ואני מרגיש שהפכתי לעצלן, חסר מוטיבציה ואין שום דבר חיצוני או פנימי שמניע אותי.
כל יום אני אומר לעצמי, היום זה יום חדש.
אני מסדר את המשימות, מתכנן לו"ז והכל שם אבל אז אני נגרר לאיזה גיגול מיותר שממשיך לסרטון מיותר ואתם יודעים איך זה.
אם הייתי רווק בן עשרים וקצת שגר לבד, אני בטוח שהייתי נהנה מהפסק זמן הזה שנכפה עלינו.
אבל אני מרגיש שאני מתחיל להעדר מהחיים המשפחתיים למרות שאנחנו באותו בית כל יום, זה משפיע לרעה על הזוגיות וכמובן הפרודקטיביות שלי בתור איש מקצוע.
אשמח לענות על שאלות ולשמוע חוות דעת.
אבל בבקשה, אם הדרך היחידה שלכם להביע את עצמכם היא על ידי יריקת ארס דרך מילים, בבקשה תחסכו את זה ממני.
קשה לי לכתוב את המילים האלו גם ככה, אני לא צריך טרול/ים שמספקים את עצמם על ידי כך שהם גורמים לאחרים להרגיש רע.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















הקורנה ומה שמסביב
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2026