האם אני רוצה להיות איתו בגלל שאני רוצה לעזור לו או שזאת אהבה?

יש מישהו שאיתי בכיתה שהוא בתוך חבו כזה של בנים שחלקם גם איתי בכיתה ,אני מאוד מחוברת לחברים שלו.(מדברים שיחות נפש וכאלה )
תמיד הייתה לי בעיה איתו בגלל שמאוד קשה לו להראות חיבה לאנשים.
בהתחלה ניסיתי מאוד להתחבר אליו בגלל שהוא חבר של חברים והוא לא אראה נכונות כל כך אז וויותרתי,ואז אחרי איזה חודש שמתי לב שהוא ממש מתקרב אליי ,אני מדברת עם חברים שלו אז הוא מצטרף ,תמיד שמדברים באווצאפ של הכיתה אז הוא זורק לי הערות כאלה בכוונה שאני אגיב.
יש לי קטע כזה שאני מאוד אוהבת אנשים וקשה לי להגיד על משהו שהוא בן אדם רע,אז ממש לפני שהתרחקתי ממנו אמרתי לו שהוא בן אדם טוב ושהוא חייב להפסיק להסתיר את זה וכאלה וראיתי שהוא יודע את זה ,הוא גם נורא מוותר לעצמו הוא בן אדם ממש חכם כל שיעור הוא משתתף (כמובן שמפריע) אבל משתתף וחכם בטירוף. הבעיה שהוא לא לומד כל כך למבחנים למרות שהציונים שלו סבבה יחסית למישהו שלא לומד ואז התרחקנו כי הבנתי שאנחנו לא באותם וווייבים.

ממש לפני שיצאנו לחופשת הקורונה המורה עשתה שיעור חינוך כזה שילדים בכיתה אומרים משהו טוב על ילד אחר בכיתה ,אז הגיע תורו והוא אמר את השם שלי
(הייתי בשוק )
הוא אמר לי שהוא לא מבין למה אני כל כך אוהבת אנשים ודואגת להם ושהוא לפעמים מנעשה לחקות את ההתנהגות שלי ,הוא אמר שבתחילת התיכון הוא ממש רצה להצחיק ולוותר לעצמו (כמובן שהוא אמר בשחצנות שהוא יודע שהוא חכם אז הוא חשב שהוא לא צריך להצליח בשביל לדעת את זה )

הוא דיבר על זה שהוא תמיד אומר לי שאני מוזרה ,אבל הוא אמר שאני מוזרה בגלל שהוא לא אבין למה אני לא עפה על עצמי הוא טען שאני מוכשרת בטירוף בכל דבר בערך ולמרות הכל אני לא עפה על עצמי ,ושהוא לא מוכשר (למרות שהוא כן) והוא ממש עף על עצמו.

אחרי המחמאות העלה ממש התביישתי (אני לא כל כך אוהבת שנותנים לי מחמאות) ולא היה לי נעים לדבר איתו ולהגיד לו תודה וכאלה (אמרתי לו תודה רק מול הכיתה אבל לא לבד) ואז היה את הקורונה...


ועכשיו ל עניין האמיתי :
אני לא יודעת ממש מה אני חושבת עליו ,האמת שהוא הטעם שלי ביופי (חתיךךך) וגם באופי( לפעמים )
תמיד הייתי מישהי שרוצה לעזור לאנשים וכאלה
(תמיד אומרים לי שאני יכולה להיות פסיכולוגית )
אבל פשוט לא קרה לי שיש בן אדם שרציתי להיות בקרבתו כדי לעזור לו לגלות מי הוא באמת ,אני לא יודעת אם אני מפתחת רגשות (הקורונה קצת גרמה לזה )
פשוט אני מרגישה שאני ממש מתגעגעת אליו.
וגם לצחוקים שלו (למרות שגם עכשיו הוא ממש מצחיק את הכיתה עם סרטונים שהוא שולח על מערכת החינוך חחחחחח)
אני פשוט מפחדת שאם אדבר איתו אז הוא כבר לא יהיה בעניין שלי כי רק ברגע ששחררתי אז הוא פתאום אראה חיבה.