להמשיך בטיפול הפסיכולוגי.
לפני כשנה, עברתי ניתוח לקיצור קיבה(שרוול).
עשיתי כ-35 קילו גרם.
הפרוצדורה של הניתוח עצמו מתנהל כך, שמסירים חלק גדול מהקיבה וזה גורם לשובע במהירות ממנות קטנות של אוכל.
החיסרון הוא שקיבה היא שריר והוא מתרחב עם הזמן.
אני עוברת תקופה לא פשוטה עם עצמי והמצב בו אנו נמצאים בעקבות הקורונה תורם.
לאחרונה, ברגע של דכדוך, כעס, עצב ועוד כל כך הרבה תחושות לא טובות שאני חווה.
באותו הרגע בו אני חווה תחושה לא נעימה עם עצמי, נכנס בי סוג של "שד", ואני לא רואה בעיניים ואוכלת בלי הכרה עד שאני מתפוצצת וישירות אני הולכת לשירותים על מנת להקיא.
שתי סיבות עיקריות הגורמות לי להגיע למצב הזה:
סיבה ראשונה, היא התחושת התרוקנות לאחר העומס הכבד שהעמסתי על עצמי.
וסיבה שנייה והעיקרית, היא הפחד הגדול ביותר שלי, והוא להשמין הכל בחזרה.
אני סובלת מזה מאוד!
מהעייפות והכאב ראש לאחר ההקאה ושלא נדבר על זה, שזה מסוכן, בייחוד שעברתי הליך כירורגי בקובה.
אני מותשת ובתוך תוכי רוצה להפסיק עם זה ולעבוד עם עצמי איך אתחיל אורח חיים בריא.
אני בטיפול פסיכולוגי פעם בשבוע(אציין שהתחלתי את הטיפול לאחרונה), זה תורם ועוזר אבל בסופו של דבר זה אני עם עצמי.
עם יד על הלב.. אני מבקשת את עזרתכם.
מה אתם חושבים לגבי המצב אליו נקלעתי ואיך אוכל לפתור זאת?
תודה רבה!
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
כשזה מגיע לבריאות... העצות שלנו יכולות לעזור, אבל לא מחליפות ייעוץ רפואי
2025