היי,
חזרתי לאחרונה מהטיול הגדול שלי, בטיול הכרתי בחור מקסים, הקשר בנינו התחיל שם והפך לרציני, במהלך הטיול הכרנו לעומק ונקשרנו מאוד... כשחזרנו לארץ העברנו ביחד את הבידוד ועכשיו אנחנו מנהלים את הקשר מרחוק ולא נפגשים עד שהמצב עם הקורונה יירגע (קרובי משפחה שלי נמצאים בקבוצת סיכון). סך הכל חודשיים וחצי ביחד.
חשוב לציין שיש בנינו כימיה טובה וטלפתיה ברמה גבוהה, כל עוד טיילנו תמיד היה לנו כיף והיו לנו חוויות משותפות ונושאים לדבר עליהם.
עכשיו המצב הוא כזה שאנחנו מדברים בשיחות וידאו ומתכתבים המון בווצאפ במהלך היום אבל ככל שעוברים הימים פתאום אנחנו שותקים בשיחות, נגמר לנו על מה לדבר מעבר לוויד שאנחנו אוהבים לעשן ביחד, ויוצא שכמעט כל השיחות שלנו הן על זה.
אני מוצאת קושי לייצר שיחות כששנינו סגורים בבית בלי שגרה נורמלית ובלי סיבה לקום בבוקר ואין יותר את הטיול שיחבר בנינו. המחווה היחידה מצידו כרגע היא שהוא כותב לי הודעות בוקר טוב ולילה טוב.
פתאום יצא לי להטיל ספק אם יש לנו בכלל נושאי עניין משותפים והבנתי שחוץ מלעשן ירוק, אין לנו שום פעילות משותפת שאנחנו עושים ביחד או משהו משותף ששנינו אוהבים לעשות (מעבר לטיול ולחוויות שצברנו ביחד).
זה גורם לכך שהתדירות של השיחות שלנו ירדה ויכול להיות שאפילו התרחקתי טיפונת...
חשוב לי להיות במערכת יחסים עמוקה עם מלא תקשורת ושיחות עד השעות הקטנות של הלילה, עם מישהו שאף פעם לא ייגמר לנו על מה לדבר וכרגע זה לא ככה, מרגיש כאילו משהו פה חסר.
מצד שני, הקשר בנינו הוא לא שטחי והמון פעמים נכנסנו לשיחות נפש והוא כן איש שיחה אז אולי זה רק המרחק בנינו וכל המצב עם הקורונה שגורמים לי להרגיש ככה?
האם זה שאין לנו תחביבים ותחומי עניין משותפים זאת נורה אדומה שמהווה בעיה?
האם לפתוח את זה איתו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות