לא מחפשת פה תשובות של כן ולא מחפשת לפרוק קצת ולשמוע דעות סביב. בגיל 17 התאהבתי קשות בבחור אחד היתה בינינו אהבה משוגעת כזאת מהסרטים. עוצמתית כלכך.
בגיל 20 ההורים שלו חיתנו אותו.
ואני התחתנתי בגיל 19 כל אחד עם מישהו אחר.
פרידה שלא היתה מתוכננת ולא היתה אמורה לקרות.
לפני 3 שבועות .. שלחתי לן הודעה.
כל אחד מאיתנו כבר עבר כמה שנות נישואין ולכל אחד מאיתנו יש כבר 2 ילדים.
לא יודעת מאיפה ולמה קיבלתי אומץ לכתוב לו. מניחה שרק רציתי לדעת איך הוא.
לא ציפיתי שיפתח בפניי ויזכור כלכך הרבה. שיאהב עדיין כלכך חזק. במשך 3 שבועות אנחנו בקשר אינטנסיבי וחזק שבו הכל צף הכל חזר חזק יותר. ובזכות הקורונה אנחנו לא נפגשים כי אחרת היינו מוצאים עצמינו בוודאות ערומים זה לצד זו.
השיחות שלנו הולכות ונהפכות אינטימיות.
בני הזוג שלנו לא יודעים כלום.
היסורי מצפון תמיד שם. לגבי הכל. אבל זה לא סטוץ מהצד או הרפתקה זמנית שחיפשנו. זה אהבה שהייתה ונשארה תמיד. זה הלב שמדבר חזק כלכך.
מה הדעה שלכם לגבי אהבה אסורה וחזקה שכזאת?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות