אז היינו יחד למשך שמונה חודשים שנינו בצבא במקומות מאתגרים הוא במקום דודי שלא יכולתי לדעת כלום .
זה ממש הקשה על הקשר ולא כי אני חייבת לדעת הכל אלא פשוט הוא גם בלי תפקיד סודי ומפוצץ בן אדם ממש סגור ושקט והתפקיד רק חיק את זה אצלו עוד
הייתי מאוד סגורה איתו במקום להיות אני זו שמדברת על הכל זו שלא מתביישת לתת יד או נשיקה.. איתו הייתי בדיוק ההפך.. לא הצלחתי לבכות לידו אף פעם לא הרגשתי בנוח עד הסוף ובדיעבד אני אומרת את זה בבטחון כי באמת אני מאוד אהבתי אותו
שכחתי לציין שלפניו הייתי בזוגיות חמש שנים שנגמרה ממש רע
החלטנו יחד להיפרד כי באמת הקשר לא היה טוב לא היו רצונות זהים הסופשים היו קשים ובתוך תוכי הרגשתי שאני לא עד הסוף אני וזה אמור להיות הבן שהכי קרוב אלי
בהתחלה היה דווקא בסדר שבועיים ראשונים היו אפילו קלים ואז בשבוע השלישי מאז הפרידה נהיה קשה התחלתי לחשוב עליו בלי סוף לנתח הכל להגיע למסקנות טובות שמחזקות את הפרידה אבל עדיין לחשוב עליו המון אני לא מתכוונת להתחרט על הפרידה אני באמת מאוד שלמה איתה
אבל אני לא מצליחה להפסיק לחשוב עליו ועל הקשר על רגעים שגויים או רגעים שיכולתי לפעול אחרת
ואני מבולבלת נורא האם זה זה שאני מתגעגעת אליו או בכללי לקשר ?
ואיך מפסיקים לחשוב עליו אם אני כל כל שלמה עם הפרידה? באמת שלמה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות