האמא של הבן זוג עשתה הכל כדי שניפרד למרות שהיה לו טוב איתי, למה היא רוצה רק בטובתה ולא בטובתו?

היי, חברים.
אני בת 21, גרה כבר שנתיים לבד, לא בקשר עם אף אחד ממשפחתי, הם התעללו בי וברחתי מישם.
אמא שלו אומנם נשואה, אבל בעלה לא שם עליה בכלל ומדבר אליה דוחה תמיד, הבן זוג סיפר לי שהיא לא עובדת מאז שהוא נולד והוא בן 28, וגם לא מתכוונת לעבוד, ואין לה ילד קטן או משהו לגדל, כל הילדים שלה גדולים כבר, פשוט שיעמם לה בבית אז רצתה שהבן הזה יהיה איתה, כשהיו פעמים שאני והבן זוג יצאנו תמיד התקשרה אליו, קיללה אותי על כלום וניסתה להרוס ואמרה שמיד יחזור, ניסתה גם למנוע את זה שניצא בכלל, כשהיו פעמים שרצינו לצאת לים המציאה תירוץ דבילי למה אסור ושישאר איתה בבית וכשאמרתי שבכל זאת יבוא ולא יקשיב לה אמרה ״אחרי זה אל תתפלאי למה שונאים אותך פה״.
כשהגענו למצב שאין סיכוי בכלל שנראה אחת את השניה לי לא הייתה שום בעיה במשמרות חצי חצי עם הבן זוג, כמו הורים גרושים שעושים משמרות עם הילדים למרות שמאוד שונאים אחד את השני, חושבים על הילדים ולא על עצמם ורוצים בטובתם, היא פשוט התנהגה בחוצפה ענקית ורצתה שהוא יהיה רק איתה, אחרת יעוף מהבית, כשהוא יצא איתה והיה איתה מעולם לא אמרתי משהו רע ורק פרגנתי.
והדבר הכי גרוע שהיא עשתה, היו דברים שהוא עשה וסיפר לי שלא עושה אותם, ופעם אחת כשהייתי ליד הבית שלה אמרתי לשכנה שלה שתדעי שהבן זוג שלי לא ********* והיא ענתה לידה לא נכון הוא כן, וכשידעה שהוא לא רוצה שאני אדע על כך וידעה שהוא מסתיר את זה ממני וידעה שזה משהו שיגרום לי להעיף אותו אם אדע על כך, הבן זוג הזה לא הכחיש את זה ונאלץ להודות, זה מעשה שנניח הוא בגד בי והסתיר את זה בכל דרך אפשרית והיא באה וסיפרה לי, לא באמת בגידה אבל משהו שבשבילי באותה חומרה ושישר מעיפים על זה, בוודאי שזה כן היה לטובתי, הודיתי לה על זה וסיפרתי לה שהעפתי אותו על זה, אבל למה אם יש משהו שהבן שלך מנסה להסתיר ללכת ולספר ולעשות *לו* רע?
ותמיד עשתה כל דבר אפשרי כדי לגרום לנו להיפרד ושיהיה רק שלה, למרות שהיה לו טוב איתי, לא היינו מגיעים למצב שאני לוקחת לה אותו לגמרי והיא ידעה את זה, שוב, לי לא הייתה שום בעיה במשמרות חצי חצי וכשהוא הלך אליה אף פעם לא אמרתי לו משהו, אני כן רציתי בטובתו ולא בטובתי ואני כן מבינה את המשמעות של אמא בחיים למרות שאני בחיים לא הרגשתי שיש לי, אז מה הבעיה של העלוקה הזאת? למה לרצות שיהיה רק שלך ולחשוב רק על עצמך?
אני עם הבן שלי לא הייתי מתנהגת ככה ולא הייתי מתעללת בחברה שלו, לי הכי חשוב שלבן שלי יהיה טוב לא משנה איפה יהיה, אני כן יודעת לפרגן ולא רק לקנא ולנסות להרוס לאנשים שאני רואה שטוב להם.
הבנתי שאם אני אוהבת את החבר הזה באמת הכי עדיף שילך אליה וזהו וימצא מישהי שתבוא למשפחה שלו טוב בעין מאשר שיהיה חצוי בין שתי עולמות, אני חושבת שהזוגיות הזו גם ככה לא הייתה טובה בסוף וניצלתי ממנה.