טוב אז אני והאקס היינו ביחד 4 שנים, אהבה ראשונה ונשיקה ראשונה, עברנו הכל ביחד והיינו מעבר לבני זוג אלא גם החברים הכי טובים. היום אני חיילת כבר שנה בצבא והוא לא התגייס כי בחר בקריירה בתחום הספורט שקשה להיות בצבא תוך כדי. לקראת החודשים האחרונים של הזוגיות היה לנו ממש קשה, דברים נהפכו למובן מאליו, כל אחד בתקופה אחרת בחיים שלו (אני בצבא והוא מתעסק בקריירה ולא מבין את מה שאני עוברת), תפסתי אותו עושה סקסטינג עם מישהי אז בסופו של דבר החלטנו על פרידה. הבעיה זה שזה הגיע בדיוק בשלב עם הקורונה ולכן הפרידה עצמה הייתה בטלפון (מאוד לא בוגר אבל לא התאפשר משהו אחר). שיתפתי את ההורים שלי כדי שיהיה לי יותר קל להתגבר על זה ומאז הם פשוט מחקו אותו כביכול והם שונאים אותו.
היום אחרי חודש נפגשתי עם האקס על מנת לסגור מעגל כמו שצריך, לברר דברים כדי שלא נפגע אחד בשני בזמן הפרידה. כשראיתי אותו הכל הרגיש כל כך טבעי ונכון, כאילו הוא הבן אדם שאני צריכה להיות איתו. בסוף הפגישה גם התנשקנו וזה פשוט הרגיש כל כך טוב, הרגיע לי את הנפש והרגשתי טוב פעם ראשונה אחרי כל החודש המסריח הזה. אני עדיין אוהבת אותו וחושבת שהוא האחד בשבילי, אני לא רואה את עצמי עם אף אחד אחר ולא מסוגלת בכלל לדמיין אותו עם מישהי אחרת.
אבל אם כבר נחזור, אז אולי רק עוד תקופה מסויימת כדי שזה ירגיש נקי ובריא? חוץ מזה שההורים שלי לא יקבלו את זה בחיים אז אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות