ויתרתי על חברים, וחושש שאני ישאר לבד לגמרי

נתקתי קשר עם כמה חברים שהם בערך החברים היחדים שהייתי מסתובב איתם בכללי,
נהיינו חברים טובים 4-5 ילד, תקופה ארוכה שנה וחצי משהו כזה ובאמת אהבתי אותם היה כיף רצח באותם תקופות ואז פשוט עד לפני כמה זמן הם התחילו להתנהג מסריח ולהתנהג בלי כבוד.
חשבתי שזה שטויות ויעבור אבל זה לא
מתחילים פתאום לנסות להקטין אותי בלי סיבה סתם כי ככה בא להם, מתחילים לצחוק עליי כבר לא בקטע של צחוקים בקטע של לנסות באמת לצחוק ולהוריד
ואני סבבה זורם אבל זה כבר נהיה חוסר כבוד ממש אבל (לא רק אליי אבל אני לרוב).
התחילו להתנהג צבוע, מתנהגים מסריח אבל פתאום שזה רק אני ועם אחד מהחבר'ה לבד פתאום צדיקים מתנהגים בצורה שונה פתאום מדברים יפה, כאילו בחיים לא התנהגו אליי בצורה מסריחה עם כולם אבל העיקר דיבורים דיבורים מאחורי הגב...
זה מעצבן אותי רצח כי היינו חברים טובים לא מתעסקים בחארטות כל החופש הגדול נהנים עושים כיף לא מחפשים לזיין בשכל והכל התהפך להם במוח פשוט והדחיקו אותי לפינה.
(בכלליות הם כולם מתנהגים מסריח אחד לשני)
כבר אין בנות, רק אנחנו, בצדק. התחלתי לחשוב אם זה חברים שאני ירצה להתקדם איתם בחיים... אם זה חברים שהייתי מכיר לחברה שלי...
בתאכלס אף פעם לא היינו מדברים רגשות לא היינו מספרים אחד לשני מה עובר עלינו, מה עובר בבית, פשוט לא פתוחים רגשית רק לצאת ימי חמישי להעביר תסופש שלנו ולחזור בבוקר, ואלה היו החברים היחידים לצאת איתם. וזה פשוט היה רגיל לא היה הרבה דרישות.
לא אומר שהחברות לא הייתה טובה אבל רגש היה חסר...

היינו מעשנים ירק ביחד שנה, לדעתי, אם לא הירק לא היינו ממשיכים להיות עוד חברים כבר שכחנו מה זה להיות חברים רק העיקר שאתה שותף לשבת בשכונה לעשן. ושאני חושב על זה תאכלס לא היה לנו סיבות להיפגש בקושי אם לא היינו מעשנים.
יש מצב שהם כבר התפלפו כי הם בחיים לא יעשנו בגבול הטעם הטוב, אני תמיד הייתי מעשן רק ימי חמישי שישי בגג, והם מתי שבא... הם כבר לא כמו שהם היו פעם באופי פשוט בלי לשים לב...
ואני יודע שגם לעשן בגיל הזה זה לא טוב, אבל הייתי מעשן עם גבול מסוים אבל זה לא עכשיו המקום לשפוט ולהגיד דברים, אני מודע מספיק להשפעות של קנאביס ולוקח אחריות, אבל מה שהיה היה, ואני לא מעשן כבר חודש. (וסתם שתדעו בתקופה שעישנתי זה פשוט ככה הסביבה כולם רגילים זה לא ביג דיל כבר)

הם התחילו קטע שהם מתקשרים אליי ופשוט מציקים לא יגידו כמו גברים מה קורה מה איתך, רק יזיינו בשכל וזהו (שהם ביחד כמובן)
בקיצור נתקתי איתם קשר הבנתם את המצב, מצב לא משהו בעיקרון אני לא שומר על קשר עם אף אחד. אין לי ממש עם מי לדבר כל כך... גם ככה יש את הבידוד הזה של הקורונה והיא תימשך עוד הרבה זמן, וכמה עוד אני יוכל להיות לבד? אני לא רגיל לזה שאני פשוט לבד ואני רק בבית, רוצה להתקדם ואני תקוע בודד אין לי אפילו את האפשרות להתחיל לדבר להכיר אנשים אחרים או להתחבר מחדש לחברים אחרים

מצב תחת מה לעשות?