יש לי עבר וחיים קשים ואני מסתיר את זה וזה פוגע בי. איך להתמודד?

קודם כל חשוב לי לציין שכל מה שאני הולך לספר על מה שקרה עם אבא שלי כבר נגמר מזמן, וההורים שלי התגרשו ואני לא בקשר איתו יותר כבר כמה שנים.

השאלה הזו היא גם שאלה וגם פריקה אז זה יהיה מבולגן אני מניח...

אני בן 17 בכתה יא' והסיפור מתחיל ככה:
נולדתי לבית דתי מאוד, ואני אף פעם לא הייתי מחובר לדת ותמיד הייתי אנטי לזה, ובגלל זה חוויתי הרבה מאוד אלימות מצד אבא שלי, ואמא שלי לא יכלה לעשות כלום כי היא פחדה כי הוא היה מרביץ גם לה. עד כתה ט למדתי בבית ספר דתי ותמיד היו לי דעות שונות משל שאר האנשים, ואף פעם לא חסכתי בלומר את הדעות שלי אפילו אם ידעתי שזה יפגע בי, תמיד הייתי אנטי לדת ולא האמנתי באלוהים, והייתי אומר את זה בבית הספר ובגלל זה היום מחרימים אותי, ומרביצים לי בבית הספר, כשהחלו להרביץ לי התחלתי ללכת רק עם בגדים ארוכים כדי שלא יראו בבית את הסימנים מהמכות, ועד היום יש לי מין מחסום נפשי כזה, ואני לא מסוגל ללבוש בגדים קצרים.
בנוסף לזה אני בא ממשפחה מועטת יכולת, ואני גר באיזור של אנשים עם יחסית הרבה כסף, וזה דבר שהוסיף לחוסר הביטחון שלי, אף פעם לא הסכמתי לחברים לבוא אליי לבית, אני תמיד לא הולך לאירועים חברתיים או לטיולים בבית הספר כי אין למשפחה שלי כסף.
עד אמצע כתה י לא היו לי חברים גם בבית הספר החדש אבל עכשיו יש לי. אני תלמיד טוב, בכתה י סיימתי את הבגרויות בפיזיקה, מתמטיקה וכימיה בחמש יחידות. ואני תמיד עוזר לכולם, ויש לי בטחון עצמי פחות נמוך מבעבר, אנשים חושבים שיש לי בטחון עצמי גבוה אבל זה לא נכון.
עכשיו הבעיה היא כזו, אני לא מאמין ולא סומך על אנשים בכלל, ואני מזלזל בעצמי בלי הפסקה, אני שונא להסתיר את המצב הכלכלי שיש לי בבית, אני שונא ללכת עם בגדים ארוכים כל הזמן, אני שונא לשקר כל פעם ששואלים על אבא שלי, ועל העבודה של ההורים שלי, אני מת להוציא את זה כבר מהלב שלי, אבל אני פוחד שברגע שיגלו שאני בא ממשפחה ענייה יתרחקו ממני, ואני פוחד להשאר לבד. ומה שקורה זה שאני מרחיק אותם ממני בלי לספר להם בכלל, הם תמיד רוצים שאני אצא איתם לכל מיני בילויים(אני כן עובד ויש לי כסף, הם פשוט באים ממשפחות עם הרבה כסף והם מבזבזים הרבה מאוד כסף ביציאות שלהם, ואני לא יכול להרשות לעצמי את זה, למרות שיש לי כסף, אצלי זה הכי חשוב לשמור אותו, כי לי בעתיד לא יהיה שום גב כלכלי, ואני חייב שיהיה לי משהו) ואני תמיד ממציא תירוצים ללמה אני לא יכול לבוא, או שרוצים לבוא אליי ואני ממציא תירוצים ללמה אי אפשר כי אני מתבייש שיראו את הבית שלי. וגם זה ממש מרחיק אותם ממני כי התירוצים שלי לרוב ממש גרועים ואז זה נראה כאילו אני לא רוצה להיות איתם.
וגם יש עוד משהו שהוא פחות רלוונטי אבל עדיין משפיע, יש מישהי ממש חמודה שאני אוהב כבר יותר משנה, אנחנו מדברים כל יום ומלא זמן בכל יום, ואני ממש רוצה להיות איתה אבל היא באה ממשפחה עם הרבה כסף, ועדיין יש לי את התפיסה בראש שנשים רוצות רק כסף(יכול להיות שזה באמת נכון אבל לא יודע..) ואני מפחד שהיא תצחק עליי בגלל זה.

אני ממש אשמח לעצות, או סתם אנשים עם עבר דומה שיכולים לספר מה הם עשו ואוכל ללמוד מזה.