שלום לאנשי האתר,
קוראים לי רמי (שם בדוי) והתחלתי ללמוד באוקטובר האחרון באוניברסיטה כלשהיא. במהלך הלימודים פגשתי מישהי מדהימה ותוך חודשיים כבר היינו ביחד. ההתחלה הייתה מדהימה עד שהגיעה תקופת מבחנים. תקופת מבחנים ראשונה ולחץ ובלאגן אז מין הסתם הקשר ספג פגיעה. אחרי סוף המועדי א אני חזרתי הביתה והיא נשארה באוניברסיטה למועדי ב. לאורך התקופה הזאת היא הייתה עצבנית, בדיכאון ולא במצב רוח. לי למזלי התקופה עברה יותר בקלות אז תמכתי בה ככל יכולתי. הבנתי שמצבי הרוח שלה הם בגלל התקופה ולמרות שהיה מאד קשה הצלחנו לשרוד. וממש ביום בו נגמרו המועדי ב חל שיפור ניכר מאד. אבל אז הגיע תקופת הקורונה. ואיתה הגיעה תקופת דיכאון נוספת. כל דבר שאני עושה משפר את המצב לזמן קצר מאד בלבד. והקשר דועך ומשפיע לרעה על שנינו. שדיברנו על זה אז ניסיתי להסביר לה כי אני מבין שהתקופה קשה לה אבל אני לא יודע כמה אני עוד יכול לספוג ולהכיל. והיא מצידה אמרה שהתקופה קשה לה והיא לא יודעת מה לעשות. שאמרתי שאולי כדאי שניפגש פחות(גרים מאד קרוב אחד לשנייה) היא אמרה שהיא לא חושבת שזה יעזור. אני מבין שהתקופה קשה לה אבל היא קשה גם לי אם לא אפילו יותר מלה(בנוסף לצרות שלה אני סובל מהפסדים בבורסה, סבא שלא בקו הבריאות וחוסר יכולת לגור בבית מחשש להדביק את סבא וסבתא הקורונה). אני ממש רוצה לגרום לקשר לעבוד אבל אני ממש מרגיש בקצה גבול היכולת ובלי שום פתרון באופק.אני כבר אפילו לא יודע אם הבעיה אצלה או אני עושה משהו לא נכון. אני ממש אובד עצות. מה אני אמור לעשות לפני שאיבד את שפיותי לגמרי??? כל רעיון או הצעה יתקבלו בהערכה רבה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















הקורנה ומה שמסביב
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2026