כן
לפני יום חגגתי יום הולדת 21 בסגר וזה גרם לי לחשוב הרבה ולהסתכל אחורה.
אני כבר לא צעירה, שנות הנעורים שלי חלפו מהר ומזמן, ואם אני חושבת על שנות הנעורים שלי? יש לי חרטה על התקופה ועל איך שהעברתי אותה.
הייתי הכי ילדה טובה, לא יצאתי למסיבות לא שתיתי והשתכרתי וגם לא חוויתי איזשהו מרד נעורים, פשוט הייתה תקופה משעממת שבה אין לי באמת חוויות מיוחדות. זה מעציב אותי להסתכל אחורה ולחשוב שלכולם יהיו חוויות טובות מהתקופה ולי יהיו רק זכרונות משעממים.. בכל מקרה את הזמן אי אפשר להחזיר אחורה וזה מאוחר מדיי.
עכשיו אני דואגת שלא אסתכל אחורה בגיל 40 על איך שאני חיה עכשיו ואתחרט, ואני בטוחה שאתחרט. השגרה שלי ממש משעממת. (כשעוד לא הייתה הקורונה בעולם) השגרה היומיומית שלי זה עבודה ולימודים באוניברסיטה. כל יום אני קמה מוקדם כדי ללכת לעבוד וללמוד ובסוף יום לחזור לבית עייפה, ללכת לישון ושוב היום חוזר על עצמו עד שהתבגרתי בעוד שנה. זה כל כך משעמם! בא לי לצאת לבלות, לברוח לארץ אחרת, לצאת למסיבות.. אבל תכלס אין לי עם מי כי החברות שלי הן גם ילדות טובות כמוני שלא אוהבות לצאת והבילויים שלנו זה סתם קניות ואוכל.
וזוגיות? חבר גם לא היה לי וככל הנראה לא יהיה בזמן הקרוב כי בשגרה היומיומית שלי לא יוצא לי להכיר אנשים חדשים.
בקיצור, לא רוצה להתבגר ולהצטער שהיו לי חיים משעממים! מה אני יכולה לעשות? הרי אין ברירה להיות בשגרה של לימודים ועבודה, לא?
תמיד אנשים אומרים שזאת התקופה הכי יפה בחיים ואני מתבאסת לחשוב שלי היא סתם תהיה משעממת.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025