היי, יש לי איזו ידידה שאני דלוק עליה כבר שנה+. חשבתי שאין מצב שיהיה בינינו משהו. ניסיתי פעם אחת להציע לה לראות סרט, היא התחמקה, הבנתי את הרמז ומאז לא ניסיתי כלום. אחרי חצי שנה+ השתכרנו באיזו מסיבה וכמעט שכבנו (היא נישקה אותי והיא יזמה את המגע). למחרת בבוקר היא התנהגה ממש מוזר והיתה מרוחקת והתחלתי להרגיש חרא עם עצמי. שאלתי אותה אם הכל בסדר, אם היא רוצה חיבוק. לא ידעתי מה לעשות. בכל אופן, שלחתי לה מאוחר יותר הודעה שאני ממש מצטער אם פגעתי בה או אם עשיתי משהו שלא הייתי צריך לעשות. היא כתבה לי שהכל בסדר, שאין לי מה להתנצל ושהייתי מתוק ורגיש וזה.
בקיצור, ניסיתי לאט לאט להתקרב אליה, רציתי לנסות לצאת איתה לדייטים והכל אחרי מה שהיה.
נפגשנו פעם אחת ביוזמתה כי היא רצתה שנדבר על זה. לא ידעתי מה לומר כי לא חשבתי שהיא בכלל רוצה. אז כשנפגשנו חיכיתי שהיא תעלה את זה. מה שקרה זה שהיא בכלל לא העלתה את זה. ישבנו במסעדה, אכלנו, דיברנו. רציתי לשלם עליה (אולי כדי להראות לה שהייתי שמח שזה יהיה דייט). ובסוף ישבנו מחוץ למסעדה והמשכנו לדבר על סתם דברים, ואז היא התחילה קצת לפלרטט איתי, היו קצת רמיזות מיניות, אבל האמת שהייתי מבולבל חיכיתי שהיא תסביר לי מה קורה. אבל זה לא קרה. פתאום היא שמה לב שנהיה מאוחר והיא הלכה.
אחרי זה ניסיתי להדק את הקשר, שלחתי הודעות, הצעתי לה הרבה פעמים להפגש. היא לאט לאט התחילה לענות לי בדיליי. אני שולח לה הודעה והיא עונה לי יומיים אחרי זה.. אפילו 3 ימים. התחלתי להתבאס ואפילו להתעצבן, אמרתי לעצמי שזה לא מגיע לי. בקטע הזוי כל פעם שחשבתי את המחשבות האלה "למה היא יבשה אלי? למה היא מסננת? טוב לא משנה. אני אמשיך הלאה" היא הייתה שולחת לי ממש במקרה הודעה ומתנצלת ובכל פעם מספרת לי תירוצים למה היא לא הייתה זמינה אלי וזה.
כל הסיפור הזה נמשך כמה זמן. נפגשנו כמה פעמים ביוזמתי, ולפעמים היא ליטפה לי את היד, הסתכלה עלי במבט כזה רומז. הייתי מבולבל. לא ידעתי איך לאכול את זה שבחורה מתנהגת ככה פנים אל פנים אבל עונה לי פעם ביומיים ומיאשת לי את הצורה.
היתה פעם אחת שישבנו בבית קפה, היא פתאום כזה החזיקה לי את היד בלי קשר לכלום. זרמתי עם זה, אני גם הייתי דלוק עליה וגם פיתחתי אליה רגשות, מה שנקרא.. לקחתי את מה שהבחורה נתנה לי.
כשסיימנו את ה"דייט" או מה שזה לא היה, רציתי לנשק אותה והתקרבתי אליה לאט, ואז היא חיבקה אותי. כאילו שהיא לא רצתה שאנשק אותה..
הסינונים והתירוצים המשיכו. והרגשתי שאני יוזם ואכפתי יותר ממנה. עד שהתייאשתי. פשוט התייאשתי והבנתי שזה חסר סיכוי.
ממש בזמן שהתיאשתי זה היה סמוך ליום ההולדת שלה. לא חשבתי לקנות לה משהו (כי אנחנו לא זוג, וכי לא חשבתי שנהיה זוג..) ובמקרה יצא לי לראות חברה טובה שלה והיא אמרה לי כמה ימי הולדת חשובים לה ומשמעותיים בשבילה. וכשהיא אמרה את זה הרגשתי משום מה שהיא רומזת לי... החלטתי להמשיך לנסות. קניתי לה מתנות, כתבתי ברכה מושקעת. ביום ההולדת שלה שלחתי לה הודעה וכתבתי לה מזל טוב, שאלתי אם יש לה תוכניות והיא לא ענתה. במקביל חברים שלה כתבו לי שהם חוגגים איתה ושאלו אם אני עושה לה משהו.. אמרתי להם בכנות שהיא לא עונה לי, והם היו קצת בהלם. הם אמרו לי לבוא ולהיות איתם במה שהם אירגנו. התלבטתי אם ללכת, כי היא אפילו לא ענתה לי להודעה. כשראיתי אותה הייתי קצת נבוך מעצם זה שאני בכלל יושב שם עם שקית עם מתנות כשהיא בכלל סיננה אותי... יצא לי בטיפשותי "רק בגלל שזה יום ההולדת שלך אני לא כועס על זה שסיננת".. בכל אופן.. התנשקנו ביום הולדת שלה, וביקשתי שהיא לא תקרא את הברכה שכתבתי לה באותו רגע, רק שהיא תהיה בבית (מביך..).. כשהלכתי הביתה היא כתבה לי הודעה שהיה ממש כיף ושהיא מעריכה שבאתי ומעריכה את המתנות.
כמה ימים אחרי ניסיתי להציע לה להפגש, היא סיננה אותי איזה 4 ימים.. עד שהיא ענתה היא כבר היתה "עסוקה".. ומאז בעצם היא המשיכה לסנן ולהיות קרה. עד שכבר הפסקתי לשלוח לה הודעות.
אחרי שבוע שלא דיברתי איתה היא שלחה לי הודעה, הייתי קצת יבש וזהו. אני באמת לא מבין את הקטע. באמת נפגעתי מההתנהגות הזאת. כאילו היה ברור שאכםת לי ממנה. שהשקעתי.. לא מבין מה זה. לא מבין את ה"חם-קר" הזה. לא מבין את הקטע עם הסינונים..
עברו כבר חודשיים ולא דיברנו בכלל. הכל היה משחק? בבקשה שמישהו יסביר לי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות