אני כל היום במצב רוח ירוד, אני עייפה, יש לי בעיות שינה, אני לא רוצה להיפגש עם חברים, אני לא עושה כלום ואין לי כוח לכלום, אני לא נהנית משום דבר... וכל זה לפני שהקורונה התחילה, ככה שאין קשר.
בגלל זה אני די בטוחה שאני בדיכאון, ולדעתי אני בדיכאון כבר כמה שנים (מכיתה א' אני כל לילה שוכבת במיטה וחושבת נחשבות אובדניות, והיום למשל ניסחתי בראש שלי מכתב התאבדות...) ואני חושבת שחלק מהסיבה שאני בדיכאון זה ההורים שלי, בגלל זה אני מפחדת לספר להם.
אני לא יודעת מה לעשות, כי אני חושבת שיעזור לי ללכת לפסיכולוג, או לקבל עזרה בכל דרך אחרת, אבל אני ממש לא רוצה לדבר על זה עם ההורים שלי (גם בגלל שאני מפחדת מהתגובה שלהם, אבל בעיקר בגלל שבכל פעם שאני מדברת איתם, לא משנה על מה, בסוף השיחה אני רוצה או לבכות או לדפוק למישהו גרזן בראש).
אני יודעת שכדאי לי לספר להם, אבל איך? חוץ מזה, אני יכולה להתחיל לדבר עם פסיכולוג כרגע, למרות כל מה שקורה בעולם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות