מרגיש שנגזר עליי לחיות ללא זוגיות, איך להשלים עם זה?

שלום לכולם זהו סיפורי אשמח לעצות
אני בן 31 נראה מצוין,אדם מאוד כריזמתי בעל חוש הומור,ורבלי מאוד לצערי עד גיל 27-28 ניצלתי את "התכונות הטובות" כדי לפגוע בנשים הוניתי נשים ללא סוף ופגעתי בהן ללא סוף..מכרתי להן אשלייה שאני מחפש קשר רציני שכל מה שרציתי זה בעצם סטוץ..ניצלתי את העובדה שמאוד קל לי להשפיע ולכבוש אנשים ופשוט התנהגתי בצורה גועלית. לאורך השנים אני מעריך שהייתי עם מעל 100 נשים כאשר בכמעט כולן אני פוגע...בין אם זה בבכי בטלפון,הודעות "שבחיים לא פגעו בי ככה" וכדומה
אני מתבייש בזה ולא גאה במעשיי..
גרתי מספר שנים בחול וחקרתי ולמדתי באופן עצמאי על בודהה ועל קארמה למי שלא מכיר זה אומר בגדול שמי שאת היחס שאתה נותן לאחרים אתה תקבל חזרה.
לפני בערך 4 שנים החלטתי להשתנות לשים את העבר מאחוריי ולנצל את היכולות שלי למטרות טובות בין אם לימודים קריירה חברים וכו וגם לחיפוש אחר חברה טובה..השבעתי את עצמי לא להשלות בחורות ולצאת רק כדי להכיר ולהתמסד..אבל התיקון שלי הגיע..4 שנים אני יוצא כמעט כל שבוע עם בחורה אחרת{דרך חברים,דרך נשים של חברים דרך אינטרנט} וכלום לא מגיע..לא מתרגש,אין לי את המשיכה והכול קורס לי..ואני ממשיך עם הלבד..
אני אדם מאוד רוחני ואני מאמין שהגורל מעניש אותי..התנהגתי חרא ועכשיו זה חוזר אליי ובגדול...במהלך התקופה שהתנהגתי כמו זבל פגשתי כל כך הרבה בחורות איכותיות שנמשכתי עליהן וכשאני מסתכל עכשיו אם הייתי מכיר היום כל אחת מהן היום הייתי כבר מזמן בקשר..
סהכ אני מאוד מרוצה מהחיים שלי באופן כללי,אני אדם שמח מטבעי ולא חסר לי כלום משום בחינה למעט אהבה..
לפני כחודש הגעתי לתובנה שאני מפסיק לחפש,מסרב לכל הצעה שמציעים לי להכיר ופשוט מקבל באהבה את הגורל שלי...
למי שזה נראה מוזר וחושב שזה צירוף מקרים אז אין מדובר בצירוף מקרים...חד משמעית יש פה מעבר,כל מי שמכיר אותי גם אומר את זה וכל חבריי רואים אותי יוצא שבוע אחר שבוע יום אחר יום ולא מוצא ולא מוצא ואומרים שאם כל האהבה שלהם אליי זה העונש שלי על ההתנהגות שלי פעם
שוב אני מקבל את זה באהבה ומגיע לי חד משמעית לא למצוא מישהי..
להמשיך לצאת ולצאת זה לא הפתרון להציע לי. אין לי את האנרגיות לכך ואין לי את הרצון לכך אחרי כל כך הרבה דייטים כושלים שנגמרו באכזבה..
שוב טוב לי אני למדתי לאהוב את הלבד ואני אדם מאושר באופן כללי..אני הרמתי ידיים ולא מחפש יותר..נשאר עם החברים עם התחביבים עם עצמי ולבד..
השאלה איך לדעתכם אוכל להשלים עם זה בצורה המהירה והטובה ביותר
ושוב אני לא מעוניין לנסות להכיר יותר בשום צורה אין לי את האנרגיות

תודה על הקריאה מעריך זאת מאוד!