היי
יצאה לי חפירה ממש ארוכה, אשמח אם מישהו בכל זאת יקרא וינסה לייעץ... תודה מראש
אני בת 20, משתחררת ממש עוד מעט. אני כבר כמה חודשים בפלונטר של מחשבות והתלבטויות לגבי ההרשמה ללימודים ולא מצליחה להגיע להחלטה.
אני חושבת שהדבר שהכי תוקע אותי ומפחיד אותי זה החשש החברתי. עד עכשיו בכל מסגרת שהייתי בה בחיים אף פעם לא באמת הרגשתי שייכת, בין אם זה בתיכון, בצבא או בכל מקום אחר, תמיד הרגשתי סוג של בדידות. כל פעם שהתחלתי מקום חדש קיוויתי שהפעם אני אכיר אנשים ואתחבר אבל תמיד לא הצלחתי, כנראה בגלל האישיות שלי שהיא סגורה ומופנמת ולוקח לי המון זמן להרגיש בטוחה במקום חדש ולהפתח לאנשים...
מצד אחד אני מקווה שבאוניברסיטה סוף סוף אצליח להכיר אנשים שהם באותו ראש כמוני ואולי תהיה לי איזושהי קבוצה חברתית להשתייך אליה, מצד שני אני חוששת שזה יתגלה כמו כל מסגרת אחרת שהייתי בה עד היום ואז זה עלול ממש להפיל אותי ואני חוששת ממש לשקוע בדיכאון מזה.
בגלל כל החששות והפחד מהקטע החברתי חשבתי שאולי עדיף לי ללמוד באונ ת"א "ביומיות" ככה שהקושי הזה לא יקיף אותי כל הזמן ויהיה לי איזשהו מקום מפלט. אציין שעד עכשיו החוויה היחידה שהייתה לי של שהות ממושכת מחוץ לבית הייתה בקורס בצבא במשך 3 חודשים, ושם היה לי על הפנים מבחינה חברתית(הרגשתי ממש מדוכאת במשך כל הקורס והיו ימים שהיו לי מחשבות אובדניות), מה שממש מגביר את החששות שלי מלעבור למעונות מחוץ לבית ואולי לחוות שוב את אותו הדבר.
מצד שני הבנתי שבאוניבסיטאות כמו ת"א שכולם חוזרים הביתה בסוף היום הסיכוי באמת להכיר וליצור חברויות הוא די קטן, כי כל אחד חוזר לחברים שלו מהבית... אני חוששת למצוא את עצמי אבודה בתוך פקולטה ענקית ולהרגיש תלושה ולא קשורה לאף אחד. אני כן רוצה להכיר חברים חדשים בלימודים כי כרגע מעגל החברים שלי מאוד מאוד מצומצם. אבל באיזשהו מקום אני גם ככה לא מאמינה שאצליח להכיר אנשים ולכן שוקלת לוותר על זה מראש במקום לקחת את הסיכון שבלעבור למקום חדש...
אשמח לשמוע אם מישהו עבר התלבטות דומה, ומה החלטתם בסוף?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות