אז ככה, רוב חיי הייתי ילדה שמנה וביישנית, הגעתי לגיל 18 ללא כל ניסיון עם בנים וזוגיות, אמא שלי גם בחיים לא טרחה לדבר איתי על זה, מה נורמלי ומה בסדר, ולא לימדה אותי להתמודד עם כל מיני מצבים ולא דיברה איתי כלל על הנושא הזה..( אני חושבת שזה כי היא ידעה עד כמה שאני ביישנית ושקטה ולכן לא חשבה שאמצא מישו כך שלא פתחה את הנושא הזה אבל זאת רק דעתי).
לקראת סוף כיתה יא התחלתי דיטאת כדאי ואיבדתי ממשקלי כ-36 קילוגרמים ונהייתי בלי שום שמץ של נרקיסיזם ממש מושכת ויפה...
הבטחון העצמי שלי התפוצץ ונהייתי מחוזרת.. אבל עדיין שמרתי על עצמי ...
עד שבסופו של דבר התחלתי לצאת עם חברות למסיבות, מועדונים, ישיבות הכל מהכל וכן עשיתי שם שטויות וכל כך התלהבתי מתשומת הלב שקיבלתי שרק רציתי עוד מזה.. הייתי יכולה לצאת למסיבה מסויימת ולהתנשק עם 4 גברים שונים..
לא הבנתי שאני מתנהגת בצורה שהיא לא תקינה עד שאשרה הבנתי שמדברים עליי והרבה.. ומזמינים אותי למקומות מתוך אינטרסים.
פתחתי את הנושא עם חברה קרובה אליי, והיא אמרה לי שבאמת הדרדרתי ושלא רצתה לפגוע בי אז היא לא אמרה לי על זה כלום.
זאת פשוט הרגשה נוראית..
אני מפחדת שלא אצליח למצוא אהבה בצורה הזאת, הערך העצמי שלי ירד בפני עצמי...
אני לא יוצאת מהבית כבר קרוב לחודשיים מהבושה, חברות שלי לא יודעות למה אני לא מדברת איתן.. ויש בי כל כך הרבה כעס על למה אף אחד לא אמר לי שזאת התוצאה של ההתנהגות הזאת??? אני כל כך מתחרטת ועל הכל! אני מתגעגעת לימים שהייתי שמנה ושאף אחד לא היה פונה אליי בכלל ולא היו מדברים עליי ולא היו מכירים אותי.. אני באמת מרגישה נורא..
בבקשה תעזרו לי, איך אני יכולה להחזיר את המצב לקדמותו? איך אני יכולה שיחשבו עליי שאני ילדה טובה? או שזה אבוד לי לכל החיים וזה ירדוף אותי???
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות