לא מבינה למה אין לי חברים... הבדידות הורגת

טוב אין לי כ"כ איך להסביר את זה..פשוט אין לי חברים ..אנחנו עיר מוזרה כזאת שהכל זה חבורות חבורות אנשים לא פתוחים לאנשים חדשים וזה בנים ובנות בנפרד ...
בחיים לא היה לי חבר או משהו שקרוב אבל זה גם לרוב הבנות בשכבה לא היה .
אני בקשר של ידידות עם בנות אבל עכשיו גם את זה אין כי כבר אין כ"כ בית ספר עכשיו מחופשת פסח כולם לומדים בבית וכולם נשארים בקשר רק עם החבורה שלהם, שלי אין כזאת.
אני באמת לא יודעת למה ..השבוע הייתה לי יומולדת וציפיתי שכן יעשו לי משהו קטן וכלום..היה מבחן בבית ספר וכולם אח"כ הלכו הביתה אז אפילו לראות "חברות" בעיניים לא ראיתי "מזל טוב" אחד לא שמעתי במציאות ..ומי ישמע כזה קשה לחכות שנייה שאסיים את המבחן ..וזה מבאס כי זה עוד יותר מדכא ..אני תמיד שמה כסף על מתנה משותפת לאחרות באה למסעדות או מה שעושים לילדה גם אם היא לא הכי קרובה אליי. בלי קטע של תמורה אבל אפילו יום הולדת שמח אני לא יכולה לקבל ?
אחרי המבחן הגעתי לבד הביתה ועד למחרת נשארתי לבד בבית.
אני ממש לבד..כביכול זה יכול להראות שיש לי חברות כלפי חוץ אבל בתכלס חוץ משעות בית ספר כמה שאני מנסה הקשר לא נשמר הן כל הזמן עם הבנות שבחבורה שלהן בוואצפ או כל דבר אחר..
לי אין שום קבוצה לא במציאות ולא בוואצפ .
אבל הקטע שאני לא יודעת למה זה ככה !!! אני כן מתאמצת ואני לא תמיד הפסיבית אני אוהבת לצאת לבלות לצחוק גם להיות רציניים שצריך אבל אין לי עם מי .
בברכות ששלחו לי כולם בלי יוצא מן הכלל רשמו לי : "את ילדה מדהימה רואים שיש לך רגישות גדולה יותר מלכולם כלפי הסובבים ואני רצינית שאת הילדה הכי מצחיקה שאני מכירה"
תמיד אני שומעת שאומרים שאני מצחיקה והכל ..אבל בסוף אני בבית לבד , אין לי עם מי להנות , את מי לשתף בדברים , עם מי להשוות תשובות במבחנים . פשוט לבד .
אני מרגישה שזה מדכא את האישיות שלי .
ברור שעם משפחה זה שונה אבל אם שומעים שאני לא באה לאיזה מקום ישר אנשים במשפחה מתבאסים וחלקם חושבים לא לבוא בעצמם , או מנסים לשכנע אותי לבוא וכאילו תמיד שואלים רק עליי אם אני אהיה. לא על אחרים במשפחה .
למישהו יש רעיון איך אני יכולה יותר להכנס לחבורות הבנויות האלה מבלי להידחף כ"כ ? או להבין מה יש בי שאנשים לא מצליחים לקדם קשר למעבר ידידות ?
איך אני מגלה מה הבעיה שבי ?
קשה לי עם הלבד הזה !!!!! במיוחד שאין לי אחים ואחיות עוד יותר אני מרגישה את הבדידות הזאת. אני יכולה לבזבז יום שלם מבלי להוציא מילה ,רק כי אין לי עם מי .