היי,
אני בבידוד כבר 14 יום, בידוד מרצוני, אני עובדת מהבית ואגרנו אוכל אז אני מרשה לעצמי בתקופה זו לא לזוז מהבית- אני גרה עם ההורים כאשר אמי בסיכון בגלל מחלות רקע וגיל ולכן לא רוצה לסכן אותם.
בן זוג שלי גר לבד, הוא יוצא לקנות אוכל ונפגש עם אנשים (אחד על אחד) ויוצא לעבודה (במשרד לבד).
הוא מתבכיין לי כל יום שהוא מתגעגע ורוצה שאבוא לפגוש אותו ושהוא בודד ועצוב לו בלעדיי, ואני לא ממש מתגעגעת האמת.
אני זוכרת תקופות הרבה יותר קצרות שבהן נאלצנו לא להיפגש (טיסות לדוגמה) וכל יום שעבר התגעגעתי אליו.
ועכשיו לא, מבחינתי אני מבלה שנה בבידוד ולא פוגשת אותו.
אני לא מצליחה להבין אם החוסר אכפתיות שלי נובע בגלל שמשהו בי נדפק, או כי באמת אין לי רגשות אליו ואולי אני בעצם לא אוהבת אותו?
חשוב לציין:
1. לי ולו הייתה תקופה קשה לאחרונה שאחריה היו לי הרבה תהיות לגביו
2. גם לחברות אני לא מתגעגעת
3. אין לי שום רצון לצאת לבלות, עבר לי גם החשק המיני. בקיצור לא אכפת לי מכלום- העיקר לשבת בבית וללמוד ולעבוד ולא לראות אף אחד- מאוד כיף לי ככה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025