היי אז ככה יש לי חבר חצי שנה ובהתחלה הכל היה טוב והרגיש לי נכון הוא נלחם להיות איתי כי הייתי איתו קשה ובסוף הוא לא ויתר ונהיינו ביחד ישר אחרי שבוע הוא כבר הכיר אותי למשפחה שלו חשוב לציין שהוא גר בצפון ואני במרכז אז לא פשוט לנו להיפגש לאט לאט שהכרנו שמתי לב שהוא לא ילד של בית ודיברתי איתו על זה הוא אמר לי שהוא ככה ואם אני מוכנה להתפשר אמרתי לו שכן ופשוט רוב הזמן הוא בחוץ עם חברים אני תמיד אומרת לו שאין לי בעיה עם זה אבל שלא יחזור מאוחר ושיקדיש לי זמן יותר גם ככה אנחנו בקושי נפגשים בנוסף הוא מחמיא לי פעם ב..ונראה חוסר אהבה כלפיי נותן לי תחושה שאני לא מספיק עבורו אבל שהכל טוב בינינו או שאנחנו ביחד הכל נעלם הוא אומר לי שהוא אוהב אותי מראה לי את זה ואני מרגישה הכי טוב שאני איתו אבל שאני בבית שלי הכל נעלם כאילו אני בסוף העדיפויות שלו ושאני מדברת איתו על זה הוא אומר לי שלא משנה מה יהיה לסמוך עליו ושהוא תמיד אוהב אותי והכל טוב ושאני סתם עושה דרמות אני מבולבלת לפעמיים באלי לחתוך ממנו אבל אני לא רוצה להצטער אחרי זה כי אולי אני טועה ומצד אחד אני לא מרגישה שהוא איתי 100% חשוב לציין שכל סופש הוא בא לקחת אותי ואנחנו ביחד כל סופשבוע כל זה קורה שאנחנו לא רואים אחד את השני מה לעשות לחתוך ממנו או שלחכות או שאולי זה סתם דברים שעוברים לי בראש ואני סתם מגזימה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות