לפני כמה שנים השתחררתי מהצבא, אחרי כמה חודשים.
הייתה בפני את האופציה להישאר או לעזוב ובחרתי לחתוך מוקדם.
היו לי המלצות לקצונה עתידית, תפקיד מעולה וחברים, אבל באופן אידאולוגי החלטתי שהמערכת דפוקה, אני לא אהיה לה יעיל וגם אם כן לא רוצה לשנות עכשיו אותה, ואם אני יכול לעזוב ולקדם את עצמי, למה לא? (אגואיסטי? אולי.. ידעתי פשוט מה אני רוצה, הפריע לי מאוד החוסר יעילות במערכת ולא רציתי לקחת חלק) .
מאז ועד היום אמרו לי ההורים תגיד שעשית והכל טוב אם שואלים... אז זורם עם זה, בסופו של דבר כל אחד יתחיל לשאול למה? כמה? איך? ולא מתאים. אז בקצרה כן עשיתי.. הייתי ככה וככה וזהו נגמר הפירוט.
עכשיו אני שלם ושמח בהחלטה עד היום ולא אכפת לי מה יחשבו.
אבל בראיון עבודה, דייט או סתם שיחה עם עוד אדם חדש, שאני לא מכיר את הבן אדם, לא יודע אם הוא יחפור לי או שלא ישנה לו, אז אני פשוט משקר שוב וכל פעם ממציא משהו חדש כדי לנפנף, כי אני לא רוצה לתת דין וחשבון, למרות שהסברתי בעבר ל 3 אנשים היחידים בעולם (שונים) שיודעים את הסיבה האמיתית. כולם הבינו ואמרו אתה צודק.
הנחת יסוד שלי כרגע זה אם אין היכרות ולא סומך על הבן אדם לתת שקר קל לא יעשה שום דבר, הבעיה שלדוגמא: קרה לי כבר שיצאתי עם מישהי, לא זוכר מה סיפרתי לה וכל פעם שעלה הנושא רק ניסיתי להתחמק.. וזה לא בריא וגם סתם סוגר אותי כל פעם מחדש שאני מכיר אנשים חדשים.. (פלוס הרבה מחברי הקרובים קצינים לכן הנושא עדיין רלוונטי יחסית בחיי על אף גילי)
השאלה תכלס... משנה לכם.. הייתם פוסלים בלי שמכירים באמת.. בדייט? בראיון? כחבר של חבר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025