היי, אני חיילת ונמצאת בסדיר כבר כשמונה חודשים. ככל שהזמן עובר אני מרגישה שפחות מעריכים אותי ואת העבודה שלי, אני עושה מעל ומעבר בשביל התפקיד (יושבת במשרד עד עשר בלילה לעיתים) ומעולם לא שמעתי מהמפקדת האישית שלי מילה טובה, מרגיש שהיא רק מעירה ולא מחמיאה לעולם, וההערות שלה הן יחסית על דברים שניתן לסלוח עליהם, ותמיד אני מנסה להשתפר ולהתאים את עצמי למה שהיא מבקשת, אני באמת חיילת טובה מאוד ועובדת חרוצה ומרגיש לי שפשוט לא אכפת לה ממני. יצא איזשהו מצב שירד גשם מטורף בחוץ והייתי צריכה ללכת למגורים בלילה (מרחק של 15 דקות הליכה), אמרתי לה לילה טוב ויצאתי מהמשרד, כשהגעתי למגורים רציתי לקבל ממנה איזשהי הודעה בסגנון של "הגעת? הכל בסדר?" כי היא ידעה שהלכתי לבד והגשם היה מטורף אבל היא לא שלחה לי כלום, וגם בבוקר לא שאלה איך הסתדרתי בגשם. אני לא אומרת שזה חובה שהיא תשלח הודעה, אבל אני הייתי שמחה לדעת שהיא בודקת מה נשמע ושהסתדרתי.
בנוסף אני מרגישה שהחיילים שאיתי דופקים אחד את השני, לדוגמא אני ועוד חיילת היינו צריכות לסגור שבת ביחד ויום לפני היא הוציאה גימלים (לא בגלל שהיא הייתה חולה) ובגלל זה מישהי שלא הייתה צריכה להיות בשבת סגרה במקומה, אני מניחה שסיפורים כאלו נפוצים בצבא לכן לא ארחיב.
קצת מפחיד אותי שזה יהיה ככה באזרחות כי אז יאכלו אותי בלי מלח, אני לא כזאת שמתחרה על תשומת לב או עושה הכל בשביל שלי יהיה טוב- אני בן אדם שעושה מה שאומרים לו ומאמינה שאנשים יראו ויעריכו אותי כמו שאני...מפחיד לחשוב שאצטרך כל הזמן להילחם על עצמי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות