אני והחבר שלי מכירים קצת יותר מחצי שנה אחרי חודש וקצת שהכרנו המצב בנינו התקדם מאוד לא יכולתנו להפסיק לדבר וממש התחברנו כל סופש ישבנו ביחד התחלנו להתנהג כמו בני זוג אבל לא היינו בני זוג זאת אומרת שאני והוא עשינו מה שבא לנו לא אהבנו אחד את השניה היו רגשות באוויר ידענו שזה יקרה אבל לקחנו את זה לאט כדי להכיר יותר ולראות שזה זה.
תמיד אמרתי לו שאנחנו לא מחוייבים אחד לשניה שכל אחד יכול לעשות מה בראש שלו שאנחנו לא ביחד
לאט לאט העיניין נהיה ממש רציני אבל יצאתי למועדון והייתי ממש מסטולה ושחזרתי ושכבתי עם א׳ אני וא׳ יצאנו בעבר לא התאים אבל המשכנו להפגש מדי פעם..
אחרי כמה ימים הלכתי לחבר שלי והכרתי את המשפחה ואז הוחלט שזהו אני והוא ביחד סופית.
יוצא לנו לפעמים לדבר על זה שלא היה לאף אחד מאיתנו שום דבר במשך ״הקשר״ שהיה בנינו הוא לא היה עם בנות ואני לא עם גבר
אני מפחדת כל כך לספר לו אני לא יודעת מה לעשות
אני נקשרתי אליו ממש ואני אוהבת אותו ברמות שאני באמת מפחדת שנפרד בגלל זה אולי לא היינו ביחד אבל זה גם אולי לא בסדר שלא סיפרתי לו?
אני באמת מבולבלת וזה יושב לי כמו אבן על הלב והוא תמיד אומר שמבחינתו אנחנו חצי שנה ביחד ואני תמיד אומרת לו שלא שאנחנו ביחד מתאריך מסויים מאותו היום שהכרתי את המשפחה והוא לא מבין למה ואני בטוחה שהוא מרגיש שמשהו לא בסדר אני לא ילדה שקרנית ואני תמיד הכי אמיתית אבל אני מפחדת ולא יודעת מה לעשות.. הכל בנינו כל כך אמיתי בלי הסתרות ואני פשוט מרגישה נורא אבל לא היינו ביחד אז זה לא נקרא בגידה אבל אולי מבחינתו כן? אני כבר לא יודעת
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות