לפני כמה חודשים אמא שלי התחילה להיות בטלפון בקטע אובססיבי. היא לא עזבה אותו לשנייה ולא היה אפשר לראות אותה מסתובבת בלעדיו, אפילו למקלחת היא לקחה אותו.
כל פעם שרצינו את הטלפון שלה כדי לבדוק משהו באינטרנט או להתקשר למישהו במקרה שלא היה לנו את הטלפון שלנו לידינו, היה נראה כאילו היא מתחילה להיות לחוצה ואו שהיא התחמקה מזה או שהיא פשוט אמרה לנו רגע ורק אחרי שמה שנראה מוחקת דברים בטלפון הביאה לנו אותו.
אז יום אחד שנסענו לחנות ועמדנו בתור אני עמדתי לפניה כשהיא מאחוריי עם הטלפון שלה. אני הסתובבתי אליה (כנראה מהר מידי) בשביל לומר לה משהו והיא מיהרה לסגור את הטלפון שלה לא לפני שהספקתי לראות את הלוגו של אפליקציית היכרויות.
ככה קרו עוד כמה פעמים וכל פעם שזה קרה, אני סוג של הפסקתי לדבר איתה והכל שהזמן עבר אני המשכתי הלאה והתחלתי לדבר איתה. התנודות במזג רוח שלי היו לעיתים קרובות ולא באמת יכולתי לדבר על זה עם מישהו מהמשפחה שלי (אז דיברתי עם חברות שלי על זה, שגם אמרו שהן ראו אותה בטלפון באפליקצית היכרויות אבל עדיין מצאו איזה תירוץ להגן עליה). קיצור, בגלל המזג רוח שלי שהשתנה כל יום אח שלי חשב שמדובר במחזור או משהו, אז החלטתי לספר לו מה קרה. הוא אמר שהוא ידבר איתה אבל הוא לא ונראה שהוא כבר שכח את זה לגמרי אבל לי זה עדיין מפריע כי זה ממש מוזר לי. היא נראית כאילו היא אוהבת את אבא שלי וששום דבר לא קורה ואני באמת לא יודעת מה לעשות. אנחנו גם לא מסוג האנשים שאומרים שאנחנו צריכים לעשות שיחה ופשוט מדברים על זה. במקרה הזה אני מניחה ששתינו נהיה מובכות מהסיטואציה.
אז אם יש לכם הצעות אולי אחרות מלדבר איתה, אני אשמח לשמוע. תודה :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות