אני בכיתה ט, חמישיסטית ובצופים. אני לא נמצאת בבית ספר עם שרק השבט שלי ובאמת שקשה לי. אין לי שם חברים ובאמת שלא משנה את מי תשאלו אני הבן אדם הכי חברותי בעולם אבל כשאני נכנסת לצופים אני אחרת. במשך שנתיים אני מנסה להתגבר על זה כי השבט עצמו של הצופים הפך לבית שלי אבל זה לא אומר שאני לא בודדה. אני מגיעה לצופים כשאני יודעת שלא יהיה לי עם מי לדבר, ואף אחד לא אכפת לי. רוצים דוגמא? בפורומים שכחתי להביא כסף ואף אחד מהשכבה שלי לא היה מוכן לשלם עליי בשביל להכנס או אפילו לחכות לי. בסוף חיכיתי חצי שעה בחוץ לבד ושלחתי בקבוצת ווצאפ שלנו אם מישהו יכול לעזור לי ושאני מתחננת והם סיננו אותי. בסוף פשוט חזרתי הביתה בוכה. וכן, אני יודעת שתגידו "אם לא טוב לך אל תהי שם" אבל כמו שאמרתי, השבט הפך לחלק מהבית שלי. אני הייתי שם כל כך הרבה פעמים השנה ואני לא מסוגלת לדמיין את החיים שלי בלי השבט. גם לפעמים כיף לי. כיף לי בטיולים, כיף לי בימי עבודה, אבל כיף לי רק בדברים שהכיף שלהם לא בא מהאנשים. אני לא יודעת מה לעשות, מישהו יכול לעזור לי?
ודבר אחרון, אני לא יכולה לעבור שבט. חוץ מזה שאין שום שבט שמספיק קרוב אליי, לעבור בשנת חמישית שבט זה קשה וכולם ישויכו אותי אוטומטית לשבט הישן אז זה לא יעבוד
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות