תראו אני שונא את עצמי.
לפעמים אני משרה על עצמי תחושה שהחיים בסדר והכל טוב, אבל זה שקר.
אני כלום ושום דבר, אני אדם ללא רוח לחימה.
הנה זהו אחד מהימים שאני מתבונן בעצמי והראש כואב לי, כמה שנאה יש לי כלפי עצמי, כמה עצב אני נושא עמי לכל מקום שאלך אהיה לא שייך.
אני מהמר על החיים שלי ואף לא קשוב לחיים המזדיינים האלה.
כאילו נשארתי ילד קטן עם חלומות, נשארתי מטומטם שלא מצליח להבין את החיים.
אני פשוט ואני תמיד ארצה להיות יותר, בגלל זה אני תמיד צועד אל עבר האושר, אבל למה אני שם לעצמי רגליים, כי אין לי סבלנות ואודה בפני עצמי שאני גם מטומטם פשוט מטומטם.
בשבוע האחרון חשבתי על כל מיני צעדים חריגים,
לברוח לחול למות או לחיות, אשכרה להאיבד באיזה חור ולתת לעולם לעשות את שלו.
כי מה יש לי?
לא שמרתי על הכסף שלי(גם לא נהנתי ממנו)
אף אחד לא אוהב אותי.(אולי אימא שלי)
אני מטרד פשוט חידה ללא פיתרון.
אני מתנשא טבעי ובגלל שונאים אותי, אבל בגלל מה?
חחחחחחחחחח כוסעמק אני שום דבר.
אני כנראה קבלתי החלטה חריגה אם החלטתי לכתוב לכם כאן.
סביר לאניח שאני עומד לוותר על החיים שלי(לא להתאבד) פשוט לאבד שליטה לגמרי.
לאבד הכל ולהזדיין מהשפיעות המעטה שנשארה בי.
כי כבר זהו,
אני לא מרגיש שפוי אני לא מרגיש מושלם.
אני ישן 3 שעות בלילה ונסיתי הכל.
נלחמתי בשביל מקום בעולם והוא הקיא אותי,
כמו שזה נשמע.
אז יאלה מקווה שהאומץ לא יברח לי מחר או עוד שבוע.
אני מקווה שאמצע את מקומי בעולם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025