היי לכולם,
אז אני מגיע לפה באמת כמוצא אחרון שבו אוכל לקבל קצת תמיכה ולשמוע דעות של אנשים אחרים על המצב שאני נמצא בו...
אז ככה, אני בן 22, ועדיין לא הייתה לי חברה. לא רק זה, אף פעם לא יצאתי עם מישהי לתקופה של מעל שלושה שבועות. אני במצב שבו אני פשוט לא יודע מה אני עושה לא נכון. אני יחסית ביישן אבל יאמר לזכותי שאני לא נותן לביישנות לפגוע בי כשזה מגיע לנשים ואני כן מציע לבחורות לצאת. זה פשוט נראה שכל פעם משהו בעיתויי ובבחורה הספציפית לא מסתדר. פעמיים נפלתי על בנות שטסו לטיול הגדול שלהן ועכשיו כשהתחלתי לדבר עם עוד מישהי בום, הסגר של כמה חודשים טובים (תודה לך קורונה). וואלה? אצל חברים שלי זה נראה הרבה יותר קל, הם לא מתאמצים וזה נראה שבחורות פשוט נופלות עליהן מהשמיים. ברור שיש לי קנאה כלפיהם בנושא הזה, ולא כי אני לא שמח בשבילם אלא בגלל העניין שאני יוצא מתחום הנוחות שלי, מתאמץ, ומנסה בעוד שהם נשארים באיזור הנוח להם, לא עושים כלום ולבסוף עוד מגיעים לזוגיות כשאני נשאר לבד ורק נכנס למצב יותר מתסכל עם עצמי.
אני לא יכול להתסכל על עצמי ולהגיד שיש בי משהו שירתיע בחורות.. אני מתאמן ושומר על המראה שלי, אני מקבל מהסביבה פידבקים שאנשים נהנים להיות בחברתי ובאופן כללי זה הסטטוס שלי "הגבר החתיך והחמוד" (מצטער אם זה יוצא מתנשא, אלו דברים שנאמרים לי מהסביבה שלי). אבל וואלה? אני לא רוצה את הטייטל הזה, לא רוצה שבנות יתייחסו אליי כמו חתיכת בשר ויגידו שאני חתיך. בא לי מישהי שתרצה אותי בגלל האופי שלי, ושתעשה מאמץ כנה להכיר אותי, כי יש בי כל כך הרבה נתינה ואהבה שאני רק מחכה לתת למישהי....
זה כבר הגיע למצב שאני רואה זוגות וקשה לי, כואב לי שאני לא מקבל משהו כזה, ואני לא תמים, אני יודע שזוגיות ואהבה באה עם הרבה הקרבה עצמית וקשיים משלה, אני פשוט חושב שהיא שווה את זה והיום אני במקום שאני יודע להגיד לעצמי שפשוט פאקינג מגיע לי גם לחוות את זה כבר.
פתאום הבנתי שאפילו לא שאלתי שאלה אלא רק פרקתי את כל מה שאני מרגיש.. מוזמנים לחוות את דעתכם/לתת עצה או סתם לקרוא
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות