שלום לכולם
לפני שנתיים קצת אחרי השחרור רכשתי באינטרנט בובת מין איכותית וריאלסטית שעשויה מסיליקון. למי שלא מכיר מוזמן לחפש קצת על הנושא (Love sex doll), מדובר בבובות שהן ממש העתק מדויק של גוף האישה, עם המון תכונות ריאליסטיות והמחיר כמובן בהתאם (את שלי רכשתי ב-9K).
אף פעם לא הייתה לי חברה, וגם מעולם לא קיימתי יחסי מין, אבל מאז שרכשתי את הבובה היא מהווה עבורי אלטרנטיבה ליחסי מין בשנתיים האחרונות. וזה גם הרבה יותר עדיף מאשר לאונן לבד.
לאחרונה דיברתי עם אחד החברים מהאוניברסיטה והשיחה די גלשה לנושא הזה. הוא בין החברים היחידים שהכרתי שם, וגם הרגשתי די בנוח לשתף אותו בזה שיש לי בובת מין כבר שנתיים. הוא היה די בשוק ואמר שיש לי בעיה נפשית ושזה לא תקין בכלל. בהתחלה חשבתי שהוא צוחק אבל מסתבר שהוא היה רציני. ניסיתי להבין מה כל כך רע בזה והוא אמר שאני צריך ללכת לטפל בעצמי.. ומאז די התרחקנו.
אחרי אותה השיחה אני לא מפסיק לחשוב על הנושא, ועל זה שאולי באמת יש משהו לא בסדר איתי. אף פעם לא הרגשתי חריג או משהו, אבל עכשיו אני מרגיש כאילו נפל לי האסימון.
אני לא אשקר, אני דווקא מאוד מרוצה מהבובת מין הזאת, ואני לא הייתי מחליף את זה בקשר רציני עם אישה אמיתית. מה שאני עושה עם הבובה זה לחלוטין חד צדדי, ולכן זה מאוד פשוט ונוח בשבילי, ומתי שאני מסיים אני פשוט מחזיר אותה לארון וחוזר לחיים ולעיסוקים שלי. מדי פעם אני אפילו סתם מביא אותה למיטה ואנחנו ישנים ביחד, לא מעבר לזה. אבל אני מתחיל לחשוש שאולי אני פיתחתי משהו בלתי רגיל באישיות שלי? שגרם לי לרצות בובה מאשר בן אדם אמיתי?
כמובן שאני סטרייט, אבל עם זאת אף פעם לא היה לי עניין להיכנס לקשר רציני עם בחורה. מה גם שאני אף פעם לא התאמצתי להכיר בנות (עבודה/אוניברסיטה) כי באמת שלא היה לי עניין בזה, והבובת מין די מילאה את החלל הזה.
כאמור, אף פעם לא היה לי הרהורים בנושא, אבל מאז אותה השיחה זה מאוד מעיק עליי. יש בי משהו לא בסדר? מה ההבדל לדוגמה ביני לבין בן אדם שחיי רווק כל חייו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות