אני במערכת יחסים כבר כמעט שנתיים. היא בת 23 ואני בת 27. בתחילת הקשר היינו כמו כל זוג, מלאות תשוקה אחת לשנייה. נשיקות, מזמוזים, ברכב בסלון (של דירת שותפים) ואיפה שיכולנו. אחרי 5 חודשים של זוגיות התחתנו וכמובן עברנו לגור יחד בדירה משלנו. מאז שעברנו דירה היו כמה פעמים בודדות שהתמזמזנו בסלון. תמיד זה בחדר, במיטה, לפני סקס.
אנחנו כבר כמעט שנתיים ביחד ואין יותר סתם להתמזמז. אני בחורה מאד תשוקתית ואני אוהבת נשיקות ומגע אבל באיזהו שלב היא הסבירה לי שלא נעים לה שאני מנשקת אותה הרבה או שאני מבקשת נשיקות יותר מידי. וגם שזה מוזר לה סתם להתמזמז (בלי שזה יוביל לסקס) לקח לי המון זמן להרפות כי בהתחלה זה לא היה ככה... אבל בסוף קיבלתי את זה והפסקתי לבקש או לנשק אותה בהפתעה. היא טוענת שזה שאני מבקשת ככ הרבה גרם לזה שנמאס לה והיא כבר לא נהנת מזה כמו בעבר. מה עוד שאנחנו בקושי שוכבות לאחרונה. אבל זה נהפך כבר להיות משהו בנורמה. אני אוהבת אותה. ועדיין נמשכת אליה כמו תמיד. אבל היא בקושי מראה לי חיבה. וכשהיא מחמיאה לי אני ממש מופתעת. אני גם ממש לוקחת את זה קשה כי זה חסר לי. ולא רק בגלל שאני לא מסופקת מינית. כי אני מתגעגעת אלייה ולאהבה שהייתה לנו. אין לי מושג מה כבר אני יכולה לעשות כדי להחיות את הזוגיות שלנו. וכל זה בשנתיים הראשונות שלנו, כשעדיין אין ילדים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות