תוהה אם אני א - מינית או בעלת פחד מאינטימיות או אולי דפוקה בראש או גם וגם וגם?

היי,
סליחה על השאלה הבוטה חצי צינית וחצי רצינית.
כמו כל הילדים הקטנים כשהייתי קטנה נגעלתי ממין והרגשתי מבוכה. שאר הילדים גדלו מזה והתבגרו ורק אני נשארתי ילדה? בכל דבר אחר אני מרגישה מאד מפותחת ומתקדמת בחיים אבל בזה אני פשוט מרגישה דפוקה.
בסרטים מסתירה את העיניים בסצנות נשיקה ובורחת למקום אחר אם יש משהו מעבר.
שונאת לחשוב על זה שאנשים מקיימים יחסים מיניים במיוחד מי שקרוב אלי(משפחה, חברים). מרגישה סלידה עזה.
לא מסוגלת להתמודד עם דיבורים על הנושא ובדיחות גסות אפילו קלילות, מכניסות אותי למגננה.
לא הייתי ועדיין בקושי מסוגלת לחבק אנשים, בעיקר קשה לי לחבק גברים.

כשהייתי צעירה יותר עברתי מספר הטרדות מיניות חלק מילוליות וחלק כמעט תקיפות פיזיות אבל תמיד איכשהו הצלחתי להישאר שלמה. תוהה אם זה מה שהשאיר אותי תקועה.

היה לי חבר לפני 5 חודשים בערך, הסברתי לו שאני צריכה זמן והוא אמר שיחכה בהתחשב בעבר שלי. אפילו לחבק או לנשק אותו היה לי קשה. התחילו מניפולציות ולחצים רבים מצידו. מצאתי את עצמי עושה דברים שממש לא רציתי, אמרתי לו שלא אבל הוא לא הפסיק להציק לי עד שנשברתי ועשיתי מה שהוא רצה, גם כשבכיתי תוך כדי.(נשמע שהייתי חלשה ומצד שני אותה תקופה הייתה סוערת בשבילי ולא הצלחתי להתמודד מולו כי התמודדתי מול דברים אחרים). כבר אין לי חרטות על מה שעבר בינינו כי זה עבר ואני חושבת שהוא פעל מחוסר ידע ולא מרצון רע.

חושבת שהסיטואציה איתו עזרה לי עוד יותר להבין את מה שכבר הרגשתי קודם. אני לא ממש מחוברת למיניות או שאני מאד נרתעת מאינטימיות.
כרגע אני תוהה אם זו באמת א-מיניות או פחד מאינטימיות(גם רגשית) או אולי שתיהן? אולי אני מפחדת מאינטימיות כי אני מבינה שאיתה מגיעות "דרישות" מיניות מבן הזוג.
אני יודעת להגיד שאני מרגישה את הצורך בחיבוק מבחור ואם מישהו שאני באמת אתחבר אליו אז גם נשיקה ואולי ממש קצת מעבר(אפילו לבטא את זה גורם לי חלחלה).

חשבתי ללכת למפגש א-מיניים שאני יודעת שיש דרך "הבית הגאה" בירושלים ובתל אביב אבל מפחדת שכולם שם הרבה יותר מבוגרים ממני ושזה יהיה מוזר ושאולי ידברו שם יותר מידי בפתיחות.
מרגישה מאד נבוכה ולא רוצה לחשוף את עצמי בפני אנשים. לכן שואלת אתכם, אנשי האינטרנט.
בעיקר מרגישה דפוקה.