אין כוח, עד מתי, גורל?, נפילה כול יומיים

אני נושק ל-30 למען השם וכמה טעיתי וכמה תהפוכות והרוב באשמתי.. מוצא את עצמי חושב כול יום על כול החיים והצמתים שעברתי ובוכה בלי סוף ואיכשהו נשארתי במצב נוראי,אני אכתוב הכול ואתמצת זו הפריקה שלי..מה אנו עושים בעולם הזה לעזאזל לאן הכול מוביל?..אין לי דלק יותר להמשיך....
ילדות בבית קטן עם הורים בתחילת הדרך ריבים בלי סוף...גירושים לא נעימים...בחירה לגור עם האב כביכול "ויתור" על הילדות עם אימא שלי(רק בדיעבד הבנתי את זה)..כול גיל ההתבגרות כלל ריבים מלא פעמים ברחתי לבית אימי..חיי חברה לא משוגעים (אבל כן היו חברים) גיל ההתבגרות עבר בעיקר סביב הבית(שלא ממש הרגשתי שייך אבל פחדתי לעזוב) .סיימתי תיכון,גו'בניק בצבא,ועד כה היו לי 3 או 4 חברות בתיכון ובצבא שרצו אותי אבל אני הייתי מבולבל בראש ולא יודע מה רוצה מעצמו וזה נגמר בגללי כול פעם....רוצה לציין מלא ריבים בבית אבל כי תמיד רצו שאני אצליח בחיים והלחיצו אותי וזה לא התאים לאופי שלי ולזה שאני רגיש והקטינו אותי וזלזלו בי וירד לי בטחון..הקטע האבסורדי שזה כאילו נבע מכוונה טובה אבל פגע בי מאוד!!!.
ואז התחילו החיים האמייתים בגיל 23 קיבלו אותי לעבודה בתור מחסנאי בחברה מטורפת בתור עובד מדינה-עם ותק ודרגות ופנסיה וקביעות ושכר של 12 אלף נטו-עזבתי אחרי פאקינג יומיים!!! כי היה לי קשה לקום בבוקר והעבודה נראתה לי משעמעמת והייתי ילד בחשיבה(תנאים שלא קיימים בשוק היום-ועד היום מכה על חטא).
עד גיל 26 חסכתי מעל מאה אלף שקל בעבודה במפעל ואז החלטתי ללכת ללמוד תואר בחינוך 4 שנים..אני בסוף שנה שלישית בזבזתי את כול החסכונות על נסיעות ושכ"ל..ואין לי שום כוונה לעסוק בזה אפילו לא מחפש סטאז פשוט נלחם לסיים תואר..
ב-3 שנים האחרונות ניסתי להתחיל עם מעל 100 בחורות משהו פשוט לא הולך לי תלונות על חוסר משיכה וחוסר בטחון..התנהגות לא נכונה..כאילו מרגישות שאני לא מספיק גברי או עם ניסון לכבוש אותן...אומר דברים הפכים או עושה הפוך..היו מעטות שרצו ואיכשהו זה נפל כי אחת לא התאימה לי ובדיעבד כן..ואחת פתאום עזבה אחרי חודשיים..והבחורות היום מאוד שיפוטיות ביחס למה שיש לי בחיים זה יוצר לי בעיה..בן 29 גר עם הורים..תת המודע שלי מלא בכול מה שספגתי כול החיים אני קורס..ככול שאני קצת מנסה להבין את החיים וזוגיות ובחורות אני מבין כמה אני רחוק ממצב טוב
לפני שנה לקחתי הלוואה של 7000 שקל 4 אלף טיפול פסיכולוגי של ארבעה חודשים עזרה לי להרגיע את המצב אבל היא לא יכולה ללוות אותי בכול יום ואין לי כסף ללכת יותר..3 אלף לקאוצינג לטיפול ממוקד של 12 מפגשים נתנה לי קצת לחשוב על כול מיני כיוונים ולהבין שעם בחורות צריך לחשוב שבאים לפגישת שיווק..אני לא אדם שונה כן קיבלתי תובנות...אמא שלי מדרבנת אותי להמשיך כול יום ושיהיה טוב בסוף...כול החברים שלי כבר התקבעו על מקום עבודה וכולם נשואים או בזוגיות...זה הגיע למצב שמחקתי את האינסטגרם והשארתי רק מעט אנשים בפייסבוק כי נמאס לי לראות את כולם..בהתחלה אפילו ניסתי לחזור לבחרות מהעבר שלי שנפנפו אותי..לאחרונה קראתי ספרים חשבתי שאני מבין משהו אבל כלום נאדה...במקום לשמור על הכסף שהיה לי שרפתי הכול על תואר שהיום יכל להיות לי איזה 200 אלף..כול החיים שלי לוו במלחמות שהשפיעו לי על הראש והעניין הזוגי הלך לעזאזל ואף אחד לא כיוון אותי לכלום בחיים...שנים האמנתי בקארמה גורל מזל ומה לא.
אבל זה לא עסק ככה גם להיות עצמי עכשיו איך אני אשרוד מעבודה של 5 אלף או שאם יש ילד..בקיצור אני כבר אחרי טיפולים שונים ובא לי להקיא כבר אני ממש מיואש..מרגיש שלא מסוגל להתמודד עם דברים עם נשים,עם החיים,להתעמת עם אנשים עם צריך..בעבר עשיתי דברים מייאוש כמו הימורים ושירותי מין שזה נוראי..פתאום החיים חלפו ואני מרגיש שיכלו להיות לי חיים הרבה יותר טובים.