הבן זוג שלי קשור לאמא שלו בהגזמה, עילה לפרידה?

שלום לכולם! הרבה זמן שאני אובדת עצות וחושבת למי לפנות עם המועקה, מקווה שתעזרו לי עם הניסיון של חלקכם.
אני והבן זוג שלי יוצאים כבר קרוב לשנה, תיאור קצר עליו- בן אדם מושלם בן זוג מושלם. הוא תומך בי, מחמיא לי, מבין אותי, באמת מרגישה שהוא כל אבל כלללל מה שאני צריכה ואני רואה אותו ברצינות לטווח הארוך ובגלל זה הבעיה הבאה מאוד מטרידה אותי-
הוא בן יחיד, אמא שלו היא כל עולמו אבל בהגזמה. שלא תבינו לא נכון, אין לי שום בעיה איתה והיא נורא אוהבת אותי לכן קשה לי אפילו שהדברים האלה עוברים לי בראש ומעצבנים אותי. אני לא אמורה לקנא בזה, זאת אמא שלו ואני הבת זוג שלו, דרג שונה לגמרי אני יודעת.
אבל יש מצבים שאני משתגעת.
עזבו שהוא משתף אותה בהכל, בריבים שלנו, בדברים הכי פרטיים שלנו (בן היתר זה שאנחנו משתמשים בקונדום כי אני לא רוצה גלולות).
לפעמים הוא גם מספר לה דברים על עצמו שאני אפילו לא יודעת וכן זה מעליב.
הוא נורא רגיש כשזה נוגע אליה וכל הזמן דואג בצורה מוגזמת, למשל משהו שממש מעצבן אותי: אנחנו גרים במרחק של שעה בערך ומחלקים את הסופשים (אני לוחמת בצבא והוא אזרח, משוחרר טרי), לרוב אנחנו אצלו לא אשקר גם מבחירה שלי, אבל כשמחליטים ללכת אלי והוא מבשר לה את זה היא כאילו בהלם, בשוק שהוא לא עושה שישי בבית, בשוק שהוא הולך עכשיו לעשות את הנסיעה אלי, מתבאסת עליו ובטוחה שזה עושה לו מצפון. לא בקטע רע, כי היא פשוט קשורה אליו כל כך והוא אליה.
השבת קבענו שהוא יבוא אלי (לא ראיתי אותו הרבה זמן), ופתאום הוא מתקשר ואומר שהיא לא מרגישה טוב אז הוא חייב להשאר איתה. מדובר בכמה שיעולים ולא משהו רציני ברוך השם אני חייבת לציין!!! והאבא בבית!!! ויותר מהכל, זה לא פעם ראשונה שזה קורה וגם לא שנייה!
שהיא לא מרגישה טוב או צריכה אותו בבית אז הוא מבטל נסיעה אליי.
חשוב לציין שאני לא ניידת ויכולה להגיע אליו כמוהו, אני מגיעה רק באוטובוסים לכן הוא יודע שזה שהוא לא בא עכשיו אומר שלא נתראה כל הסופש ועד היציאה הבאה שלי הביתה.

אני יודעת שהפתרון האידיאלי זה לדבר איתו, אבל אני חושבת שהצלחתם להבין כמה הנושא רגיש אצלו. וכן מפחדת גם שאני אדבר איתו והוא ילך אליה עם זה ויספר, בנוסף לא נעים לי מודה.
אני כן רוצה להוסיף ולהגיד שהוא עדיין עושה המון מאמצים ודברים שלא מובנים מאליהם בשבילי, ופעם אחת שהיא התבאסה עליו שהוא לא עושה שישי בבית הוא אמר לי ״אל תדאגי היא תצטרך להתרגל״ וזה סוג של נתן לי תקווה, אבל השבת זה עבר כל גבול עם הביטול הזה.
אשמח לעצות תודה רבה מראש!