את האמת שבא לי פשוט לשפוך את הלב כי יש ימים שאני מרגיש בקושי חי ושאין סיבה להמשיך...אז ככה אני בן 28 עברתי הרבה בחיי..בתור בן להורים גרושים רוב גיל ההתבגרות שלי הסתגרתי בחדר ועסקתי בספורט (טניס) ככה שבגיל הכי כיף בלי דאגות על הראש לא נהנתי מהחיים,הציונים בלימודים היו קטסטרופה..ולמרות זאת בתיכון ובצבא היו בנות שרצו לצאת איתי ואני עם תודעה מקולקלת הרסתי את זה כול פעם כי לא ידעתי מה אני רוצה מחיי..עד גיל 25 עבדתי במפעל בלי רצון ללמוד או זוגיות..בשלוש שנים האחרונות החיים הובילו אותי בכוח ללימודים אני עושה תואר בהוראה+חנ"ג b.ed...במשך שלוש שנים אני משלם לימודים ונסיעות ונלחם בעצמי לסיים את בארבע שנים הלו..(מלא פעמים אני חושב אולי הייתי צריך ללמוד משהו אחר,אבל אני לא מתאים להנדסה או משפטים אני פשוט מודע לעצמי יודע שזה גדול עלי)..
יצאתי/התחלתי עם כמאה בחורות בחיים שלי עד עכשיו מכול הסוגים אבל דברים לא מסתדרים לי כול פעם מחדש זה נהרס לפני שמתחיל מחוסר התאמה לחץ חוסר בטחון ועוד ועוד..חטפתי מזה דיכאון קשה הלכתי במשך ארבעה חודשים לטיפול פסיכולוגי מהכסף שאין לי..ולאחר מכן לקאוצינג מכוון מטרה 12 מפגשים וניסתי לקרוא ספרים ולעשות הכול אני פשוט מרגיש שכדי שאמצא בת זוג לחיים שלא תעזוב צריך שהיה לי נס...יש לי קצת בעיות הבטחון מצד שני ניסיתי להחליף בגדים ולקרוא ספרים ולשנות את הראש אבל אסכם זאת ככה....
אני מרגיש שהעולם גדול עלי והצלחה בחיים על אחת כמה וכמה אני לא רוצה לעסוק בהוראה ותוהה למה למדתי כול כך הרבה שנים והשקעתי את כול כספי כלומר מה אעשה בגיל 29 מרושש בלי כסף תואר?ככה מתחילים חיים???(חשבתי אולי על תואר שני במנהל עסקים אבל זה רק מחשבה )...בנושא הזוגי קיימת מלא שיפוטיות אני מנסה בנות מכול הסוגים אבל הן פשוט לא מסתדר להן איתי שוללות אותי מחא..אין לי יתרון על פני אף אחד אני בחור ממוצע אבל גם כול החברים שלי לכולם נשואים באמת שאני אוהד עצות יכול להיות שחברים לי הרבה דברים אבל זוגיות אני לא מצליח להסתדר אני מאוד מוטרד בוכה המון ויש לי מצבי רוח
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות