חושב שאני נולדתי לחיות לבד ולמות לבד

על עצמי:
עליתי לארץ בגיל 7 עם אמא שלי והעברנו לגור עם סבתא וסבא שעלו הרבה לפנינו.
עברתי ילדות קשה בגלל מצב כלכלי, גזענות בבית הספר וקשיים בעליה. בלימודי בבית הספר הייתי בינוני בתקופת בית ספר יסודי ובתיכון עד כיתה ח' שם הדרדרתי כי באותה תקופה לא היו לי חיי חברה והתחברתי לאנשים בעייתים שהיו מעשנים ושותים ועד הצבא לא הייתי לומד בכלל עשיתי 10 יחידות לימוד בקושי. אחריי הצבא כמו כולם עבדתי בהרבה עבודות זמניות עד והיה לי תחביב להתאמן בחדר כושר והייתי טוב בזה והייתי משיג תוצאות גבוהות מהממוצא וזה נתן לי סיפוק והחלטתי ללכת ללמוד קורס מאמני כושר ואימון פונקציונלי. סיימתי את הלימודים והתחלתי לעבוד בחדר כושר בוא התאמנתי ועוד עבודה מהצד.
התאהבתי בעולם הבודי בילדינג וזה הפך לעולמי והייתי משקיע את כל הזמן הפנוי שלי בשביל זה וראיתי בזה משהו שיכול לקדם אותי בעתיד עד שנפצעתי בגב בגלל עייפות שנוצרה מהעומס בחיים ושבוע אחריי התחלתי ללמוד עיסוי רפואי משולב שבסוף הקפתי את הלימודים בגלל הפציעה בגב כי לא יכולתי ללמוד . נכנסתי לדיכאון מאוד עמוק, חשבתי שאני גמור שהדבר היחיד שאני טוב בוא נלקח ממני. לקח לי שנה עד שהתחלתי לעשות משהו עם עצמי. מצאתי חדר כושר שנתן לי אפשרות להתפרנס מאימונים אישיים ועבדתי שם שנה וחצי, בשלושה החודשים האחרונים החדר כושר התדרד בגלל תחרות מהחדרי הכושר החדשים שנפתחו באזור לא היה את מי לאמן
נהיו לי פחות ופחות לקוחות כי אני לא יודע להביא לקוחות מבחוץ והייתי בקושי סוגר את החודש ויום אחד הבעלים החליט לסגור את המקום. היה לי מאוד טוב לפני שזה התחיל לקרות הרגשתי שאני על הגל, הייתי מרוויח לפעמים פי 2 ממה שאני מרוויח היום. הייתי פזרן עם הכסף רציתי לחוות את החיים הטובים הייתי אוכל רק במסעדות ועוד כל מיני בזבוזים ולא חוסך כסף והחשבון בבנק היה ריא יכוק רוב הזמן. הייתי צריך שינוי דחוף כי כבר התחלתי להכנס לחובות והחלטתי לעזוב זמנית את התחום כדי להתארגן מחדש ולמצוא דרך להביא מתאמנים חדשים. עברתי מת"א לחולון ומצאתי עבודה במחסן עבודה פיזית. עבדתי שם חודשיים ונפצעתי בגב פעם שניה ונאלצתי לעזוב את העבודה בגלל שהגב שלי לא יכול היה לעמוד בעומס. עוד פעם דיכאונות . חודשיים ישבתי בבית עד שהמצב השתפר ומצאתי עבודה כמאבטח מרוויח 7500 נטו.

זוגיות:
היו לי בכל החיים מאט מאוד קשרים ,הייתי ביישן בבית הספר ואחריי הצבא הייתי מרוכז בעצמי וכל הזמן אמרתי לעצמי אחריי שאסתדר כלכלית תגיע גם הזוגיות והקשר הכי ארוך שהיה לי חצי שנה שזה היה לפני יותר מחצי שנה כשעברתי לגור בחולון. מתאמנת שלי לשעבר חיפשה דירה עם שותפים וצעתי לה לעבור לגור איתי כי אני גר בדירה גדולה יותר שמאפשרת את זה והיא עברה לגור איתי. בעבר שהייתי מאמן אותה היא הראתה שהיא מעוניינת בי אבל אני הייתי מרוכז בעצמי ולא רציתי שום קשרים באותה התקופה. בזמן שהיא גרה איתי התחלתי לפתח אליה רגשות היא גם הראתה עיניין ברמזים והחלתתי לפעול. באותה התקופה אני ישבתי בבית חודשיים בגלל הפציע בגב בדיכאון והייתי מעשן ירוק והיא שמה לב לזה ולא אהבה את זה והפסקתי. אחריי כמה חודשים היא אמרה לי שהיא רוצה שנחזור להיות ידידים, היא רצתה לבחון אותי ואני שוב פעם נכנסתי לדיכאון כי זאת הייתה הפעם הראשונה שהתאהבתי. 4 שנים לא נגעתי באלכוהול והתחלתי לשתות כמו משוגע כדי להרגיע את הכאב וזה הגיע למצבים לא נעימים, היא התחילה לריב איתי ואמרה כל הזמן שהיא עשתה טעות שעברה לגור איתי ושהיא חשבה שאני בן אדם אחר. עד שהיא לא יצא מהדירה לא יכולתי לצאת מהדיכאון רק חודשיים אחריי התחלתי להרגע ולא דיברתי איתה מאז מידי פעם הייתי נכנס לעמוד הפייסבוק שלה ממש דפוק גמור עד שביום ההולדת שלה היא מחקה אותי מהחברים בפייסבוק כנראה בגלל שלא רשמתי לה מזל טוב, ביום הולדת שלי היא לא רשמה לי שהיה לפני אז החלטתי לא לרשום דבר. מכל הסיפור שהיה אני מבין אותה, היא רוצה גבר יציב וחזק שמתמודד עם החיים ולא כזה שנשבר ונכנס לדיכאונות ובוחר לברוח לסמים ואלכוהול.


חושב שאני נולדתי לחיות לבד ולמות לבד:
אני בן אדם שלוקח את הדברים קשה וקשה לי מאוד להתמודד עם המחשבות של עצמי ויש לי נטייה להתמכרות. אין לי עבודה שמכניסה הרבה כסף או מעמד בחברה. אני 1.85 הרבה אמרו לי שאני חתיך. אם הייתי יכול הייתי מתחלף עם מישהו מכוער אבל עם הרבה כסף כי זה מה שבאמת חשוב.


מה אתם חושבים ?