אז ככה אני עם בחורה כבר 3 וחצי שנים, בשנים האלו אני נותן לה אהבה, יחס, חום, הקשבה, הבנה, אני מפנק אותה המתנות ומפתיע אותה בלי סוף, אני גם מבשל לה המון בערבים. נכון אני מודע לזה שאן כל הטוב הזה אני גם יכול להיות קשה כי אני נתפס על דברים קטנים וקשה לי לשחרר, אבל תמיד יש חיסרונות - לפחות אני מודע להם.
הסיפור הוא כזה, אבא שלה בהתחלה היה מאוד נחמד וכמה פעמים היה מגיע לבית אוכל, שותה, מדי פעם היינו עושה פיקניקים והוא היא נהנה מהכל, הבעייה שהוא ממש קמצן ואף פעם לא היה מביא כלום, אבל לא ייחסתי לזה חשיבות, זרמתי.
הוא התחיל להיות ממש דוחה והיה עוקץ אותי ומתייחס אלי בחוסר כבוד, הבת זוג שלי ראתה הכל והרגישה, אבל לא אמרה כלום.
מאוחר יותר היא רצתה שיבוא לבקר איתה אותו, בהתחלה לא רציתי כי הוא לא נחמד אלי אבל היא ממש לחצה אלי, אז הלכתי איתה. נסענו ברכב שלי וברכב היה תיק אם הרבה כסף מזומן. לקחתי את התיק איתי ביחד אליו ,(לא רציתי להשאיר באוטו באיסור שבו הוא גר), חזרנו הבייתה וראיתי ששכחתי את התיק, הייתה לי הרגשה ממש רעה בקשר לזה ואמרתי לבת זוג שלי שתביא לי את התיק מחר או מחרתיים כשיש לה זמן.
התיק חזר אלי אחרי יום וחצי, פתחתי אותו ושמתי לב שמישהו חיטט לי בתיק,( היה לי כסף בארנק ועוד מזומן בתא אחר) גנבו לי 500 שקלים.
אמרתי לבת זוג שלי שנגנב לי כסף ודרשתי ממנה לשאול את אבא שלה איפה התיק היה בזמן הזה.
עכשיו זה לא על הכסף כמו איך שזה מרגיש, זו הרגשה נוראית ומזלזלת, בחיים לא גנבו ממני, וזה עצוב שזה המשפחה שלה. עבר שבוע והיא לא שאלה אותו כלום עלזה ,היא ניסתה לסתום לי את הפה להביא לי את הכסף הזה ממנה.
אחרי שבוע שלחתי לו הודעה ושאלתי אותו איפה התיק היה כי נעלמו לי 500 שקלים וזה ממש סיטואציה לא נעימה, הוא חסם אותי מייד, התקשר אליה וצרח עליה שאני האשמתי אותו בזה והוא גם התקשר לאחיות שלה וסיפר להם אותו סיפור.
הוא שיקרס ולא רק שהוא גנב הוא ניסה לעשות סיכסוך כל כך גדול, כשהוא דיבר עם הבת זוג שלי וצרח עלי היא אמרה לו, "אבל מה אתה רוצה ממני אני לא קשורה לזה" - פה כבר לא יכולתי להתאפק.אמרתי לה שאני בהלם, שזה לא מגיע לי, שלא רק שגנבו לי אלא את גם לא עומדת לצידי, מאוחר יותר ראיתי שהוא מדבר איתה רגיל והיא עונה לו רגיל כאילו לא קרה כלום. אמרתי לה שאני לא מקבל את זה, הוא יצר פה סיכסוך הוא הוציא אותי שקרן, זה מטורף!!!! לי נגנב כסף בי פגעו וגם הוציאו אותי כמו אחד שמנסה לסכסך.
דרשתי ממנה שתקח ממנו את המפתחות של הבית שלנו, כי היו לו אותם ולפעמים הוא פשוט היה מגיע, פותח את הדלת, נכנס בלי לדפוק, (זו חוצפה) ואמרתי לה שאני מפחד שיבוא וימשיך לגנוב אולי לקחת כרטיסי אשראי, פחדתי כבר לא ידעתי למה הוא מסוגל, היא לקחת ממנו את המפתחות.
אני יודע שהיה להם קשר טוב ועכשיו הם לא מדברים. אני יודע שהקשר שלהם חשוב בשבילה, וכמה היא רגישה לזה, אמרתי לה לפני זמן מה שהיא יכולה לדבר איתו על היא רוצה וזה בסדר ,(חודשיים אחרי המקרה). היא אמרה שהיא לא רוצה, והיא יודעת שגם הוא לא ירצה.
מה שהוא עשה הוא גרם לנו לויכוחים במשך חודש שלם, בחיים לא רבנו והינה זה הגיע, הכי עצוב לי שהיא לא הבינה אותי, וגם אמרה לי, "כשלקחתי את התיק ממנו פתחתי את התיק וראיתי את הכסף". אז אמרתי לה, אם את לא מאמינה לי, מה אני אמור לעשות, ז"א אם את לא עומדת לצידיב מאמינה לי בלב שלם, זה מאכזב זה מוריד לי כל חשק להמשיך להעניק.
ואתם יודעים, אחרי ריב, מגיע עוד אחד, ועוד אחד, והכל על קטנות ולא באמת רציני, אבל זו לא הרגשה נעימה.
לפני שבוע היא נפרדה ממני בטענה שלא טוב לה איתי והריבים גרמו לה לזה. ניסיתי להסביר לה שזה תקופה ולא צריך לוותר, אבל היא כבר ויתרה.
אני בטוח שמה שקרה עם אבא שלה מאוד השפיע, ועבוגה שהם לא דיברו, היא פשוט ויתרה על כל הטוב והאהבה בגללו, עצוב...
איך אני אמור להרגיש, נתתי הכל, קיבלתי חוסר הבנה ואם זה לא מספיק אז גם פרידה.
מה עושים מפה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות