היי,
במהלך השנים הייתי אצל מס' פסיכולוגים בשביל לטפל בבעיות שונות שהיו בי.
כולם ללא יוצא מן הכלל היו ממש ממש גרועים מהרבה מאד בחינות. והייתי אצל כאלו שנחשבו ממש טובים, דוקטורים ופרופסורים.
ראיתי אנשים אחרים שכותבים על חוויות דומות.
אני מגיע למסקנה שאולי הם עוזרים לבעיות "קטנות" ול"משברים קטנים של החיים", אך לא לדברים "רציניים" כמו פוסט טראומה "אמיתית" וכן הלאה.
השאלה שלי היא - מה הפסיכולוגים "אומרים לעצמם"?
האם הם "עיוורים" למצב הזה (שהם לא באמת עוזרים)?
בהנחה שהם לא עיוורים למצב הזה, אז מה בן אדם שקם כל יום לעבודה בה הוא לא באמת עוזר ומקדם מספר לעצמו? הרי זה סוג של נוכלות להגיד שאתה עוזר במשהו כאשר למען האמת אתה לא עוזר ולא רק שאתה לא עוזר אתה גם הרבה פעמים מזיק.
תודה לכל תשובה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות