אני בזוגיות מזה כשנה עם בחור מדהים מכיל אוהב אכפתי משתף מתנצל כשצריך נותן ביקורת כשצריך בקיצור כל מה שבחורה רוצה
אבל אני פשוט לא מתגעגעת אליו .
בין אם זה כשהוא היה בחול ובין אם זה כי הוא סגר שבת בבסיס (נכנס לקבע קצת אחרי שהתחלנו לצאת)
אני לא כמהה לראות אותו ולפעמים במהלך היום שלי אפילו שוכחת להוציא את הפלאפון ולדבר איתו .
כשאנחנו יחד מאוד כיף לי ואני נהנת להיות בחברתו אבל ברגע שנפרדים זה כאילו הוא אדם אחד ואני אדם אחר עם עיסוקים וסדרי עדיפויות משלי. אנחנו רואים עתיד יחד אבל לאחרונה המחשבות על זה ממש מעיקות ואני חושבת עם עצמי האם זה מה שמגיע לו? האם זה מה שמגיע לי?
לפניו יצאתי עם בחור שספרתי את הרגעים עד שאראה אותו והייתי מתבאסת כשהיינו נאלצים להפרד ,הייתי מתרגשת מכל הודעה ונגיעה.
עם הנוכחי זה פשוט לא ככה. אני מאוד אוהבת את הבן אדם שהוא ולא מדמיינת את עצמי בלעדיו אבל ברצינות איך יודעים אם אני אוהבת ? איך מרגישים שזה זה? ממש מבולבלת ולא יודעת איך להמשיך הלאה מהמחשבה וההשוואות האלו .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות