בגילאי העשרה (ואולי אפילו גם בתחילת גיל ה20, אני פשוט לא זוכר) ניצלתי מינית את אחותי הקטנה, זה היה בצורת משחק, היא הייתה קטנה ואין לי מושג האם היא הבינה או לא. לא רוצה לפרט, אבל די ניסיתי להסוות את זה כמשחק ולא יודע האם היא הבינה או לא. היינו עם בגדים, לא נגעתי בה בשום מקום, אבל אני כן מרגיש אשם וכן עשיתי מעשים שלא הייתי צריך לעשות. זה נעשה במשך כמה פעמים ואני לא זוכר כמה ומאיזה גיל עד איזה גיל זה היה.
אני מצטער על זה, יודע שזה גרוע וחולני והלוואי ולא הייתי עושה את זה. אני מייסר את עצמי כבר שנים על גבי שנים והורס לעצמי את החיים פעם אחר פעם.
אני אוהב את אחותי והייתי מוכן למות בשבילה והלוואי ולא הייתי עושה את מה שעשיתי.
לי לא אכפת להמשיך לסבול כל החיים - הבעיה היא שאני לא יודע מה יהיה הדבר הנכון לעשות בשביל אחותי.
אני במילכוד - אם לא אספר לאחותי ואבקש ממנה סליחה, יכול להיות שהיא זוכרת ומודעת והחיים שלה נהרסו/ייהרסו בגלל מה שעשיתי.
אם כן אספר ואבקש את סליחתה - יכול להיות שהיא לא זוכרת ואז עצם הסיפור ובקשת הסליחה - תוביל לזה שייהרסו לה החיים.
התוודיתי בפני ההורים שלי לפני שנים והם ניסו לברר עם אחותי האם היה משהו וניסו לראות אצלה התנהגויות מוזרות והם לא ראו משהו מיוחד (זה עדיין לא באמת מכריע לכאן או לכאן) והם חושבים שעדיף שלא אספר לה ואבקש את סליחתה, כי היא בטח לא מודעת ולא זוכרת. באמת שאני מצטער על זה ואם הייתי בטוח שאחותי מודעת ונפגעה - הייתי מבקש סליחה באופן מיידי.
בכל מקרה אני לא יכול להמשיך ככה יותר ואני אלך לטיפול פסיכולוגי ואולי מכם או מהטיפול יבוא הפתרון לזוועה הזאת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות