חוסר אמון בעולם

אני מרגיש שאין אמון באף אחד ושכולם מגעילים שיום אחד יתקעו לי סכין בגב ובגלל זה אני במצב בודד בלי חברים כבר מלא זמן ומה שמוזר לי זה שאני מרגיש שאני רוצה מישהי ושהיא תהיה רק שלי.. מצד אחד אני לא מאמין שזה קיים ואני אוהב להיות מישהו שאף אחד לא מכיר אבל זה מעצבן כבר לחיות לבד הרבה זמן..אבל אם כבר קיימת מישהי כזאת...אני מרגיש שאני רוצה שהיא לא תעזוב אותי בחיים אבל לא בקטע הרומנטי..שהיא לנצח תהיה שלי,שלא תצא מהחיים שלי ושמצידי לא יהיו לה חברות ולא ידידים ושתהיה לי שליטה מלאה עליה.מתי שאני רק ירצה אנחנו נהיה ביחד והיא לא תגיד לי אני לא יכולה או משהו כזה ותבגוד בי.
אין לי אמון באף אחד ויהיה לי ממש קשה להאמין לאנשים ובכלליות לבחורות כי ממה שאני רואה נשים זה רק דבר שבוגד ומנצל או הולכות לערס הממוצע ונפגעות כרגיל ואז אומרת שכל הגברים מגעילים..אין כבר בחורות טובות ועמוקות כמוני..שמרתי על עצמי והיום כמעט ואין כאלה.. אני לא מבין גם למה אנשים לא עוזרים אחד לשני..רואים אחד כמוני שהוא בודד כל החיים שלו ואף אחד לא פונה ומתחיל לדבר איתי או לשאול אם אני בסדר..כולם ישר שמו עלי תווית של מישהו בודד חסר חברים וידידות שאף אחד לא אוהב אותו וזה האופי שלו אבל אולי אני צריך עזרה מהחברה הקרה שלנו שתנסה לעזור לי?אולי המורים היו מדברים פעם עם ההורים ויעשו משהו לשם שינוי חוץ מלבדוק מבחנים וידאגו למי שבבית ספר במקום להסתכל עלינו כמפעל לבית חרושת של ציונים,הדבר היחיד שמעניין אותם זה שלכולם תהיה בגרות כדי שלא יצא להם שם רע של מורה שלא מצליח להעביר אנשים בבגרויות. אבל מה עם אנשים שעוברים התעללות מאנשים אחרים??למה מורים רואים את זה ובורחים הצידה?!?! אתם יודעים כמה שנים סבלתי מכאלה דברים???
אני שונא את העולם ואני שונא יחס ורוצה שליטה מלאה על אחרים ושהם יהיו שלי פשוט אין דרך אחרת לתאר את זה, היתי מקנא בחברים שעוד היו לי פעם כשהם היו יוצאים עם החברים שלהם והידידות שלהם.אני לא סבלתי שזה קורה ורציתי שהם יהיו רק שלי וידברו איתי ושאני יהיה המנהיג שלהם ולא מישהו אחר אותו דבר עם ידידות שהייתי פעם מדבר עם בנות והן אמרו לי ידיד אמר לי ככה וזה או נישק אותי כל בולשיט אחר שקיים,הייתי רוצה לשלוט עליהן ולהגיד פשוט אל תדברו עם אף אחד ורק איתי

כולם אנוכיים וקרים,מגעילים,פעם התנדבתי ואנשים היו מעליבים אותי ומשפילים אותי והמעט אנשים ומעט אני מציין ממש מעט,שואף ל0,המעט האלה שניסו לדבר איתי התחברתי איתם והייתי ממש כיפי ודיברתי איתם כמה שיכולתי יחסית לרמת הביטחון עצמי שאין לי אז לא הצלחתי לזרום יותר מידי או שחיפשתי תירוץ ללכת מהמקום כי יש לי שיעור או משהו הייתי נלחץ מזה פשוט..אני אפילו לא מסוגל להסתכל לאנשים בעיניים...מה לעשות?