יש לי מחשבות על בגידה. איך להתמודד עם זה?

שלום לכולם.
אני בת 22 נמצאת בזוגיות יציבה וכנה כבר שנה יודעת ב100% שאנחנו נתחתן. שהוא האחד. אך לאחרונה בחודש האחרון יושב עליי מקרה שקרה לי
הייתי בחוץ לארץ עם חברה והכרנו שם קבוצת ישראלים שטיילו בטיול מאורגן והציעו לנו להצטרף אז היינו איתם למשך שבועיים 24/7 צמודים מחוברים וצוברים חוויות התחברתי עם אחד מהם בצורה יוצאת דופן והיה לנו שיחות עמוקות ומעניינות
בימים הראשונים הכל היה אפלטוני עד שאחרי כמה ימים התחיל מגע פיזי כמו להחזיק ידיים להתחבק וכאלה
שמתי לב שהוא רוצה שיהיה משהו בינינו ואמרתי לו שיש לי בן זוג ושאני לא יכולה לבגוד בו זה לא יקרה והוא קיבל את זה והכל היה רגיל.
ואז אחרי כמה ימים של עוד מגע פיזי כבר הרגשתי שזה מתחיל להיות מוגזם אבל לא הפסקתי את זה
ביום האחרון שלנו ביחד הוא הרשה לעצמו לחבק אותי יותר לנשק בלחי ולנשק את הידיים ומבחינתי זה רגיל כי אני יודעת שאני לא נמשכת אליו ושזה לא מזיז לי אבל כן משהו בפנים אמר לי שזה צריך להפסיק...
היו לי מספר הזדמנויות לבגוד אבל אני בחיים לא אעשה את זה לבן זוגי, הוא אדם מדהים ודואג ואכפתי ואוהב ולא מגיע לו דבר כזה ואני יותר חזקה מזה. עצם המחשבה של לבגוד בבן אדם - מחליאה אותי. אני לא כזאת ואני מתנגדת לזה בתוקף, וכאחת שאבא שלה בגד באמא שלה אני יודעת מה היא עברה וכמה שאני לא מתכוונת אפילו להתקרב להרגשה הזאת או לקרב מישהו שקרוב לי.
אחרי שנפרדו דרכינו וחזרנו לישראל אני לא מפסיקה לחשוב עליו. אני משחזרת את הרגעים שהיו לנו בראש ואת השיחות שעברנו, הכל היה מעניין ומרגש בלי קשר בכלל לאינטראקציה הפיזית שהייתה בינינו. רק במנטליות הוא משך אותי לפני החלק הפיזי. וזה מפריע לי, אפילו מפריע לשגרה היומית שלי לפעמים, וזה מופיע גם במצבי אינטימיות רגעיים עם עצמי במהלך היום, כמו פנטזיות קטנות עליו ועל מה היה קורה אם כן הייתי איתו אחרי הכל, לא על החלק המוסרי של הבגידה אלא על ההרגשה עצמה באותו רגע והריגוש.
רק לכתוב את הפוסט הזה גורם לי להרגיש חוסר ביטחון במערכת יחסים וחוסר כבוד, אבל אני חייבת עצות. אני בחיים לא הייתי עושה את זה, אבל כן עולות בי מחשבות של ״ואולי למרות הכל הייתי צריכה...״ או ״אולי זה עוד יקרה בעתיד״, אני מודעת בפנים שזה רע לחשוב על זה אבל המחשבות האלה מרעילות לי את הראש ואת החשיבה לעתיד על מערכת היחסים שלי עם בן זוגי, ואני לא מצליחה להיפטר מהן בראש. אני יודעת שהבגידה לא שווה את זה. אני לא ילדה. אני מודעת לכל ההשלכות, המצפון, הגועל נפש של הבן אדם שאני עלולה להפוך אם אמשיך עם ההתנהגות הזאת ויותר גרוע, אבל אני לא מצליחה לשחרר ממנו.
אני חייבת עזרה, עצה או כל דבר רק אל תשפטו, זה יכול לקרות לכל אחד. תודה