חברה שלי במצב נפשי לא טוב לאחרונה. שמתי לב לזה שהיא "מנסה" למשוך אותי ולהשאיר אותע אצלה שבשורה תחתונה לא באמת אכפת לה ממני, אלא מזה שאני אהיה איתה. בשיחות וידאו שהיא מתקשרת היא פתאום אומרת שלא באלה לדבר. ושהיא לא יודעת מה היא מרגישה או חווה בזמן האחרון.
אמרתי לה שמינימום להיות כנה איתי ולא לזייף לי "מאמי" בשביל שאתייחס אלייה. היא אמרה שהיא רוצה להיות יותר בסדר איתי בשביל לא להעיק ולא לדכא אותי ובכך להמשיך עם הזיוף גם כשהיא לא מרגישה באותו הרגע.
המצב הנפשי נמשך כבר תקופה של חודש, שהיא לא הולכת לבית ספר, בורחת ממקומות, בוכה מלא.
אני מנסה להיות שם בשבילה תמיד, כמה שאפשר אני תמיד שם בשבילה ובשביל לתמוך. אבל זה ככ מפריע לי שהיא מדברת מתוך זה שהיא צריכה אותי ולא מתוך זה שבאמת אכפת לה.
כבר הרבה לפני המקרה, המצב הנפשי גם לא היה משהו וגם היא לא התעניינה בי או שאלה שאלות, הייתי צריך להזכיר לה לשאול אותי ושאני לא היחידי שצריך להיות לו אכפת אחד מהשנייה.
אמרתי לה, גם אם המצב רע, תהיי אמיתית. את לא מדכא אותי, זה חלק מהתמודדות שאני בוחר לעבור איתך, בתור חבר שלך - וזו האמת שלך. אז אל תדחיקי אותי.
התחושה הזו שהיא מרחמת עליי שאפגע ממנה ככ מעצבנת, כאילו אני איזה ילד. ודי, יש לנו שנה כבר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות