היי צריכה את עזרתם אנחנו 4 שנים ביחד
ואנחנו נשואים חצי שנה במהלך הקשר היה לנו טוב היה לנו ריבים מידי פעם כי הוא נורא שונה ממני אני אישה חמה שאוהבת להעניק ואוהבת להיות לצידו של הגבר בכל מצב לחבק ולנשק ורוצה שיסתכל עליי אחרת כגבר מאוהב והוא פחות יותר אדיש יותר אוהב את השקט והשלווה שלו.
רק בחצי שנה הראשונה הרגשתי שהוא אוהב אותי אחר כך הכל הידרדר תמיד אני התלוננתי על חוסר יחס חוסר חום ואהבה
על אדישות , והייתי רבה איתו עד שהיינו מגיעים לריבים מאוד קשים שהוא כל הזמן מתעלם ממני לא עונה לי
ואז הייתי מתחילה להשתגע ולקלל ואני לא בן אדם כזה
להפך אני בן אדם שאוהב ששמח ובזמן האחרון מרגישה אחרי הנישואין שהשמחה כבתה בי
שאני צריכה להתחנן ליחס נשיקה או ליטוף
הוא בשלו כל הזמן בבית רואה כדורגל
בקושי יוצאים בקושי יוזם אני מרגישה שאני כופה את עצ עליו
לא מחמיא לי לא מסתכל עליי בצורה של גבר שאוהב
לא מרגיש לי שהוא שמח שהתחתן איתי
ואני תמיד מתלוננת ותמיד האשמה העיקרית בריבים שלנו כי אני צועקת ומקללת מתסכול
אני יודעת שלא ככה פותרים ריבים אבל אני כבר נואשת שיסתכל עליי שיבין אותי שיתן לי את היחס הראוי לי
ואז בסופו של יום תמיד אני מבקשת סליחה ומודה באשמה כי אם לא הוא לא ידבר איתי
גם אם אני חושבת שאני צודקת כי צעקתי וקיללתי ונעלבתי אותו / כי הוא לא מתיייחססס
והיום אנחנו כבר כמעט לפני גירושים ואני מאשימה רק את עצמי כי מרגישה שהרסתי את הכל
אבל יודעת שהאדישות שלו והיחס הקר אליי גרמו לי לכל זה ואני לא האשמה העיקרית בסיפור הזה
מה לעשות ? לוותר עליו ? לא מתאימים ? להאשים את עצמי ולהרים ידיים ולשחרר אותו כי אני לא טובה לו ?
יודעת בזוגיות צריך לכבד את האחר אני באמת משתדלת
אבל בתקופה האחרונה אני לא מאופקת ואני אגרסיבית כי אני מתוסכלת שהוא לא רואה אותי לא מתלהב ממה שקיים בבית להפך מרגישה שהוא כבר הפסיק לאהוב אותי !
הצעתי שנלך לטיפול זוגי אך הוא לא מעוניין אז גם אני לא מעוניינת ללכת לבדי .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות