בני 16. כל השכבה אומרת שהוא דלוק עליי. אני לא ממש יודעת, אבל אני כן חושבת שיש משהו...הוא כל הזמן מחמיא לי, מדבר אליי מדהים ועוזר לי ואני מתה על זה. אבל יש לי כבר מלא חומות בלב, נפגעתי מלא פעמים מאנשים שאני כבר לא בכוונה לא נותנת לעצמי להיות במעמד של מקבלת, ב"צד החלש" ואני זורקת הערות מעליבות ועושה מלא מלא צחוקים (יודעים שזה בצחוק, אבל זה עדיין מוריד מה"גבריות" של הגבר). זה מושך אותו אני מקווה, אני יודעת גם בכללי שביצ'יות זה דבר מושך (לא את כולם כמובן), אבל אני גם יודעת מצד שני שיש גבול, שבאייזשהו שלב זה כבר מרתיע. אני עושה 1 + 1, ובהנחה שהוא בכלל רצה אותי קודם (אני לא בטוחה בזה בכלל) אז הסיבה שהוא לא הזמין אותי זה כי אני מפחידה אותו, והוא לא חושב בשיט שאני בעניין שלו. נתתי לו להאמין שאני אסרב. ועכשיו אני יושבת על המיטה שלי ושואלת על זה שאלות מדוכאות באסק פיפול, כי אני כל כך כל כך מבואסת ואין לי מושג מה לעשות, ויודעת שאם יש לי מישהו להאשים זה את עצמי ולא בטוחה שאני בכלל אצליח לשנות את ההתנהגות הזו. להתחיל איתו שיחה? איך? שלא יראה מתנצל או משהו, או מחפש לדבר/ שיקרה משהו....
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות