היי אז ככה
אני בת 18 בכיתה י״ב עם עומס רב מהבגרויות, מתהליך הגיוס ובמיוחד מהמתח הנפשי שיש לי כבר הרבה זמן.
תמיד היו לי תחושות של ״דכאון״ אם אפשר להגדיר את זה ככה גם כשהייתי קטנה התחושה הייתה עוברת אבל תמיד חוזרת בגלים חזקים אבל פני שמונה חודשים בערך קיבלתי את התחושה הזו שוב אבל הפעם היא לא עוברת... אני לא מרגישה שום דבר, אפשר לומר שאני מרגישה ״ריקה״, אין לי מוטיבציה לכלום...
למרות המצב שלי בעבר הצלחתי להתמודד עם זה ולהתנהג ״נורמאלי״ בנוגע ללימודים, אף פעם לא איחרתי לבית הספר ולא הרביתי להחסיר אבל הפעם אני לא מצליחה להירדם עד 02:00 אפילו 04:00 ואז אני ישנה עד 14:00 ולא רוצה לצאת מהמיטה.
שנה שעברה הייתה לי סוג של תוכנית לאיך שתעודת הבגרות שלי תיראה והשנה בכלל לא איכפת לי אם תהיה לי!
ירדתי במשקל בערך 8 קילו מה שאף פעם לא קרה לי כי המשקל שלי היה די יציב מכיתה ח׳.
מעל כל זה יש את הגיוס שאני ממש בחרדות ממנו
אני לא טובה עם אנשים חדשים או אנשים שאני לא קרובה אליהם יש לי שתי חברות טובות ורק איתן אני מרגישה בנוח(אני לא אומרת את זה כ״אין לי חברים״ נוח לי ככה) כשאני פוגשת אנשים חדשים ומפתחת שיחות אני נוטה לרעוד ואם אומרים לי משהו אז אני יכולה אפילו להסמיק ממש כאילו אני נהיית אדומה אז אני לא יכולה להחזיק שיחה בלי להרגיש רע עם עצמי.
עכשיו השאלה שלי היא האם יש לי טעם ללכת לפסיכיאטר/ית? הוא יעזור לי במשהו או שאין לו עם מה לעזור וזה לא דפרסיה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025