היי אז ככה יש לי בן זוג כבר שנה
אני אוהבת אותו הכי בעולם ובאמת רואה בו בן זוג לכל החיים ורואה אותנו מתחתנים בעתיד והוא אוהב אותי גם
לפחות ככה חשבתי ..
אני ביישנית קצת וקשה לי להשתחרר לפעמים בסיטואציות מסויימות עם אנשים שאני לא מכירה כל כך
הוא הזמין אותי לאירוע קטן של המשפחה שלו *בבית קטן *
נכנסתי וחטפתי קצת שוק כי היו שם מלא אנשים במקום צפוף בכל מקרה התיישבנו ואז הם התחילו לרקוד ורצו שארקוד גם ופשוט לא יכולתי הגוף שלי לא נתן לי ולא הצלחתי להשתחרר וזה האופי שלי חשבתי שהוא יודע שזה האופי שלי ושככה אני בכל זאת אנחנו כבר מכירים שנה ..
אני לא רוקדת באירועים משפחתיים יותר מדי אני כן זזה קצת ונהנית איתם ותמיד הייתי ככה ואני עדיין מצליחה להינות ולהתחבר לאנשים אני פשוט לפעמים קצת מתביישת בקטע של הריקוד
אז חבר שלי שתה המון
ואז כשחזרנו משם הוא היה קצת שתוי שכב על המיטה
ואז הוא אמר לי מה זה לא רקדת בכלל זה לא כיף והיה נראה שהוא מאוכזב וכועס אפילו
אמרתי לו שהתביישתי קצת והוא אמר כמה אפשר להתבייש כבר והלך לישון
ממש נפגעתי
אני באמת מנסה בשבילו לצאת מהאיזור נוחות שלי ולהיות קצת אחרת להפתח יותר אבל זו פעם ראשונה שפגשתי את כל המשפחה שלו המורחבת אני חושבת שזה לגיטימי קצת להתבייש ולא להתחיל לרקוד ולענטז עכשיו על השולחן בבית שלהם
לא יודעת זה גרם לי להרגיש ממש רע והוא גם מאז מייבש אותי כאילו ירד לו ממני בקטע מוגזם
ממש עצוב לי כי אני אוהבת אותו אני באמת באמת מנסה לשנות את הדימוי העצמי שלי ולא להתבייש זה מאבק שלי עם עצמי בערך כבר 5 שנים
אני באמת שונאת את עצמי שככה אני לפעמים אני לא רוצה לאבד אותו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות