היי, לפני כחודש וחצי התחלתי לצאת עם אחד מהחברים הכי טובים שלי מזה ארבע שנים. כנראה היה קצת חסר אחריות מצידי להתחיל איתו קשר כשאני יודעת שלא הרבה זמן קודם (בערך חמישה חודשים) הוא וחברה שלו הפרדו אחרי שנה של זוגיות. פחדתי להיכנס לזה בהתחלה מהחשש להיות הריבאונד שלו אבל הוא אמר שהיה לו כבר ריבאונד והוא מרגיש שהוא התקדם הלאה.
בחודש וחצי האחרון הייתי מאושרת איתו, היה לי טוב אבל היה חסר לי משהו, הוא הרגיש לי לקראת הסוף קצת כבוי. ההרגשה שלי הייתה נכונה ובפעם האחרונה שנפגשנו הוא ביקש ממני שניקח הפסקה כי עוברים עליו הרבה דברים והוא לא מצליח לפתח אליי רגש. הסכמתי להפסקה באותו רגע כי לא הרגשתי שמיציתי את הקשר, הרגשתי שיש עוד הרבה לאן להמשיך וגם הוא רק שהוא לא מצליח לפתח את הרגש שיש לו אליי עכשיו למשהו מעבר והוא לא בטוח אם זה בגלל התקופה שעוברת עליו או בגלל שאנחנו פשוט לא מתאימים. בראשון אנחנו אמורים להיפגש שוב ולסיים את ההפסקה הזאת ולהחליט מה עושים הלאה ואין לי מושג מה לעשות, חלק מהחברים שהתייעצתי איתם אמרו לי שהפסקות בקשר זה בולשיט ושאין לי מה לפתח תקוות לגבי חזרה ושאולי עדיף לי כבר לחתוך את זה בעצמי כדי למנוע עוד פגיעה בהמשך וחלקם אמרו לי שלפעמים מהפסקות יוצא רק טוב ואין לי מה להפסיד, שכדאי לי לנסות ללכת על זה ולא לבוא לשיחה הזאת בראש של פרידה סופית. חשוב לציין שהוא אחר האנשים הכי קרובים אליי בעולם והיה ככה עוד לפני שנכנסנו לזוגיות ואני לא רוצה לאבד את הקשר הידידותי שהיה לנו גם במקרה של פרידה.
אין לי מושג בכלל מה לעשות, קשה לי ממש והזמן שלי עומד להיגמר. אשמח לעצות :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025