היי ותודה למי שקורא. היה לי חבר, היינו ביחד שנה וחצי. הזוגיות שלנו הייתה מדהימה לשנינו, אהבה גדולה, חברות טובה. לפני 5 חודשים הוא נפרד ממני בהפתעה מוחלטת. הוא אמר כל מיני תירוצים אבל אני יודעת את האמת. הוא עזב אותי בשביל ידידה שלו, הם היו בקשר חצי שנה לפני הפרידה. החודש חודשיים הראשונים היו ממש גיהינום. חודש בערך אחרי הפרידה הם נהיו ביחד. זה היה כואב אפילו יותר מהפרידה עצמה. רציתי למות. היום אני במצב הרבה יותר טוב, חיה כרגיל, יוצאת עם חברים ממלאה את החיים שלי בפעילויות, עושה ספורט. אבל זה עדיין נורא נורא כואב לי והדבר היחיד שבראש שלי. לא משנה כמה אני נלחמת בזה, זה הדבר היחיד שעולה לי בראש וזה מרגיש כמו כלא. אני משתדלת לא ליפול לזכרונות ופנטזיות ולרוב אני גם מצליחה, אבל העובדה שהם ביחד, בועטת לי בבטן ועוצרת לי את הנשימה כל כמה דקות. זה כואב לי ברמות הידיעה שאני מתאבלת עליו ולו כבר יש אהבה חדשה. שסמכתי עליו במיליון אחוז ובכל זאת הוא היה איתה בקשר. שלא הייתי מספיק חשובה כדי להילחם, כמו שאני הייתי נלחמת בשבילו, כי הוא בהחלט מאוד אהב אותי. אני מתוסכלת ומיואשת מעצמי, אני כועסת, עצובה, מתגעגעת, אוהבת ושונאת ביחד וכל הרגשות האלה כבר נמאסו עליי. נמאס לי לחייך לעולם ולשדר שהכל בסדר, כבר עבר יותר מדי זמן ואני מרגישה שאין לי לגיטימציה לדבר על זה בכלל אז אני נורא לבד. אני רוצה לחיות רגיל, אני רוצה להיזכר בזה איזה פעם ביום וזהו, אני רוצה לחיות בלי הפצע הזה בלי המשא הזה עליי. אבל אני לא יודעת מה לעשות אחרת. אם יש פה אנשים שעברו אותו דבר, שיש להם רעיון או אפילו סתם תגובות הזדהות יכולות לעזור. תודה לכל מי שקרא.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025